נסיוני ככותב תוכן כולל גם כתיבה ועריכת ידיעות חדשותיות וכתבות מגזיניות עבור אתרי תוכן שונים. במסגרת זו עסקתי גם בכתיבת כתבות המסקרות אירועים וכנסים בתחום העסקי.

לפניכם כתבה המסכמת את אירועי תערוכת "אגריווסט 2015". הכתבה פורסמה במגזין "כלכליסט-אינסיידר".

ביקרנו באגריווסט 2015, ופגשנו רובוט שמרכיב צמחים

שראל היא אומת הסטארט-אפ, לאמירה הכמעט שחוקה הנ"ל יש לא מעט ביטויים פומביים ומוכרים לכולנו: אזורי תעשייה שהתמלאו במבני משרדים מכוסי זכוכית בוהקת, מחמאות לגניוס הישראלי מפי בכירי התעשייה העולמית וכמובן כתבות "עסקת אקזיט ענק לחברת…" אשר מקשטות את דפי העיתונים בתדירות גבוהה. לצד כל אלה, כך מסתבר, מתקיימת בסצינת ההייטק הישראלית גם פעילות סמויה יותר מן העין, אבל מרשימה לא פחות. מה למשל? דוגמא לפעילות מעין זו ניתן היה למצוא ביום שני שעבר (27 באפריל) במבנה אודיטוריום WIX במכון ויצמן.

המתבונן מהצד היה יכול בקלות להחשיב את ההתקהלות אל מול רחבת המבנה לעוד כנס אקדמי לחקר המשהו, אבל מבט מקרוב אל תגי השמות, גילה כי בין המשתתפים באירוע נמנים נציגים של כמה מהתאגידים הגדולים בעולם, ביניהם: ענק הכימיקלים דופונט (מחזור של למעלה מ-35 מיליארד דולר) או חברת הזרעים מונסנטו (מחזור של למעלה מ-14 מיליארד דולר), זאת לצד יזמים, בירוקרטים, ונציגי קרנות השקעה עתירות הון, או במילים אחרות – אנשים שמסוגלים לרשום צ'ק עם לא מעט אפסים.

המניע שהביא את עשרות המשתתפים (מ-20 מדינות שונות) לאולם הרצאות במכון ויצמן היה כנס AgriVest 2015, אשר יועד לעסוק בנקודות החיבור בין טכנולוגיה לחקלאות. מסתבר, מי ידע, כי בזכות היותה גורם מוביל בעולם ההייטק וגם גורם מוביל בפיתוחים חקלאיים, ישראל היא אטרקציה למשקיעים גם בתחום המשלב בין השניים – אגריטק (או בשמו המלא – אגרוטכנולוגיה).

מלבד אנשים זרים עם גישה ללא מעט כסף, כלל כנס AgriVest 2015 גם דיוני פאנל בנושאים החמים של ענף האגרטק, דיונים אותם ניתן לתמצת בקצרה לשאלה – מה צריך לעשות כדי להרוויח מזה כמה שיותר כסף. ובכלל, באופן לא מפתיע לכנס יזמים-משקיעים, החיבור לכסף היה אחד מנקודות המפתח בכנס, עניין שאיפשר לדוברים לנוע בנינוחות בין תיאור הצורך הצפוי בייצור עוד מזון לאוכלוסיית העולם הגדלה ובין אומדני שוק הנגזרים מכך (רמז – הרבה כסף). צורם? רק אם אתם לא נמנים על מאמיני דת השוק החופשי, וכאלה – סביר להניח – לא קיבלו הזמנה לכנס מלכתחילה.

נדבך נוסף בלו"ז הכנס היה לקט של 12 חברות סטארט-אפ ישראליות, כל אחת בתורה העלתה לבמה נציג נבחר, אשר הציג בכמה מילים ומצגת את מגוון הסיבות בגינן כדאי למשקיעים להצטרף למהלך גיוס ההון הקרב ובא. כדי להוסיף מתח לתהליך, צוידו היושבים באולם בשלטים באמצעותם ניתן היה להעניק ציון (מ-1 עד 6) לאיכות המופע הבימתי של היזם/מנכ"ל, פיצ'ר משעשע לקהל וככל הנראה מעט פחות למציגים.

הרוח החיה מאחורי AgriVest 2015 היא קבוצת טרנדליינס, חברה פרטית העוסקת בפיתוח והשקעה במיזמי טכנולוגיה בתחום החקלאות ובתחום הרפואה. כחלק פעילותה מפעילה טרנדליינס את חממת טרנדליינס אגטק, המטפחת ומגדלת סטארט-אפים בתחום האגריטק. טרנדליינס אגטק נולדה בעקבות מהלך הפרטה שהוביל משרד הכלכלה על החממות הטכנולוגיות שפעלו לפני כן בניהולו. במסגרת המודל המופרט פעולת החממה ממומנת בחלקה על ידי המדינה, אך ניהולה בפועל מסור בידי חברות פרטיות.

במסגרת טרנדליינס אגטק פועלות כיום 14 חברות סטארט-אפ, העוסקות בפיתוחים שונים ומשונים בתחום החקלאות: מערכות בקרה אוטומטיות ליקבים, מערכות חליבה אוטומטיות, מערכות לפילטור מי בריכות דגים ועוד חידושים והמצאות. משרדי טרנדליינס אגטק ממוקמים בכפר עציון, שהיא, פוליטיקה בצד, בחירה מעט מוזרה עבור מיזם אשר עיקר פעילותו נעשית מול השוק הבינלאומי. מצד שני, על סמך הנוכחות המרשימה בכנס ועל פי עדויות היזמים, נראה כי המיקום השנוי במחלוקת לא היווה עד כה מכשול משמעותי.

"יש רובוטים, אך הרוב לא משתמשים בהם"

כדי להכיר טוב יותר את העומדים בחזית האגריטק הישראלי נפגשתי לשיחה עם היזם-חקלאי יובל פרדקין, מייסד חברת FuturaGraft אשר פיתחה רובוט המסוגל לבצע את אחת המלאכות העדינות יותר בחקלאות – הרכבת צמחים. הרכבה, למקרה הסביר מאוד שלא ידעתם, היא טכניקה שבמסגרתה מחברים לצמח מסוים (הכנה) חלק מצמח אחר (רוכב) באופן היוצר צמח שחלקו העליון הוא צמח מזן אחד וחלקו התחתון צמח מזן אחר. במרבית המקרים משמשת ההרכבה לחיבור בין צמח מזן בעל עמידות לתנאי הגידול (מזיקים, אקלים, סוג הקרקע וכו') ובין צמח מזן בעל תכונות מועדפות מבחינת התוצר המבוקש (פירות גדולים יותר, פרחים יפים יותר וכו').

אז מה עושה חברת FuturaGraft?
"אנחנו עוסקים בשני ערוצי פיתוח, אחד – פיתוח רובוט שמבצע הרכבת שתילים והערוץ השני – פיתוח צורות הרכבה חדשות, שיטות הרכבה חדשות".

איזה סוג של שתילים?
"עגבניות למשל, מלפפונים, אבטיחים, מלונים, כרגע אנחנו עוסקים בעיקר בירקות, אבל הפיתוחים שלנו רלוונטיים גם לפירות וצמחים אחרים".

ירקות, אלה צמחים מאוד עדינים לא?
"כן, באמת הפעולות שם הרבה יותר עדינות. באמת בגלל זה יש גם קושי. אבל כבר לפני אלפי שנים הסינים עשו הרכבות על ירקות, זה לא דבר חדש. זורעים, אחרי 10 ימים עד שבועיים מבצעים את ההרכבה בשתילים שנבטו. יש כל מיני שיטות לעשות את זה. בקטע הזה הרובוט שלנו לא מחדש, הוא רק עושה את זה בצורה יותר יעילה".

יש עוד חברות בעולם שמפתחות רובוטים כאלה?
"יש הרבה חברות, חלקן עם מוצרים קיימים, אבל הביצועים של הרובוטים שלהם לא מספקים, ההספקים שלהם נמוכים, ומה שנגזר מזה היא עלות שהיא גבוהה מדי. למעשה רוב המשתלות בעולם, למרות שיש רובוטים בעולם, שעושים עבודה מצוינת, לא משתמשות בהם".

מה מיוחד בשיטת ההרכבה שפיתחתם?
"אני אתן לך דוגמא מתחום הייעור. אנחנו יכולים לקחת עץ ובמקום שהיום יש לו בית שורשים אחד, לחבר שיהיו לו שתי בתי שורשים, לחבר לו שתי מערכות שורשים, של צמחים מזנים שונים, שלכל אחת יש תכונות אחרות. אחת למשל נותנת צימוח מהיר ואחת מקנה לעץ, אם הוא מיועד לתעשיית הנייר למשל, תכונות שתעשיית הנייר רוצה. השיטות שאנחנו מפתחים מקנות לצמח תכונות רצויות, בלי להתערב בגנטיקה".

ניקח כדוגמא עץ אורן, באופן טבעי יש לו מערכת שורשים אחת, אתה נכנס איך שהוא מלמטה ומחבר לו עוד מערכת שורשים?
"אני מחבר לו עוד מערכת שורשים, כנראה אני מדבר על שתיים, אבל אפשר לחבר גם יותר".

איך שני הצמחים מתקיימים יחד?
"אין להם בעיה, את זה הם יודעים לעשות. מבחינת הצמח, הכנה והרוכב הופכים למעשה לצמח אחד".

ולמה זה גורם?
"יש שם כמה אספקטים של שינוי, מרכיב אחד היא היכולת להעביר חומרי הזנה מהקרקע לצמח, שהאורן הרגיל מעביר בצורה מסוימת והבית שורשים שחיברנו מעביר בצורה אחרת ואז התוצאה היא שונה. מרכיב נוסף הוא יחסי גומלין שנוצרים בין שני הצמחים שהרכבנו.

"אני אתן לך עוד דוגמא, משהו שהסינים עשו לפני 4,000 שנה. היה מחוז בסין שגידל דלעות, יש דלעות מסוימות שמשמשות ככלי לקיבול מים. ונגיד הכלי המקובל היה בנפח של 10 ליטר. הם לקחו 4 בתי שורשים של 4 זני דלעות שהאיכות של הפרי שלהם היא מאוד ירודה, אבל הן מאוד חזקות. וחיברו אליה דלעת שהאיכות של הפרי מאוד גבוהה, אבל היא חלשה. הטכניקה הזו, של חיבור בתי שורשים, הולידה צמח שמנפק דלעות בנפח גדול פי 3, של 30 ליטר, והפך את המחוז הזה למפורסם בכל סין. אז את הרעיון הזה אנחנו לוקחים כמשל ומיישמים אותו בהרבה דברים אחרים. המגדלים הסינים התעניינו בגודל, אנחנו מתעניינים גם בגודל, אבל גם בתכונות אחרות".

במה זה שונה מהתוצאה של הרכבה רגילה?
"בטכנולוגיות הקיימות, נגיד שאתה רוצה להתערב גנטית בתכונות של הצמח, למעשה אתה פורס סדרה ארוכה של בעיות שאתה רוצה להתמודד איתן בצמח אחד. יש בזה קושי בסיסי. אם אתה חותך את הבעיה לשתיים או לשלוש, אז אתה אומר שהשורשים יתמודדו רק עם סדרת בעיות אחת, שהחלק העליון יתמודד עם סדרת בעיות אחרת ואנחנו עושים עוד כלי שלישי שיתמודד עם בעיות אחרות. כשאתה לוקח איזושהי סדרה של בעיות מורכבת מאוד ומחלק אותה לשלוש בעיות קטנות יותר, אתה הופך את זה לקל יותר.

בתור דוגמא, אנחנו עורכים כרגע נסיונות על קנאביס. בקנאביס, יש דרישה מהתעשייה לריכוז מסוים של חומרים פעילים, שלחלקם יש יותר השלכות בשימוש הרפואי ולחלקם יש השלכות בשימוש של צריכת הנאה או קוסמטיקה. בהתאם לשימוש בצמח משתנה אופי הדרישה, אתה צריך לנפק חומר פעיל מוביל אחד בריכוז מסוים וגם שיהיה ביחס מסוים לחומרים האחרים, זה די מורכב לביצוע, השיטה שלנו מוסיפה כלים להשגת התוצאה הזו".

לא הרבה יותר קל להשיג את התוצאה בהינדוס הגנטיקה של הצמח?
"‫ההתערבות בגנטיקה שנויה במחלוקת, הטכנולוגיה שלנו לא, מכייון שהיא לא נכנסת לדנ"א שקיים מאות ואלפי שנים.‬ היא לא שנויה במחלוקת בהקשר הזה, ולכן קל לנו לדבר גם עם אלו  שעוסקים בטיפוח מסורתי וגם עם אלו שעוסקים בהנדסה גנטית, אנחנו לא מתערבים בוויכוח".

יש לך מודל שיכול לחזות איזה צמח ייצא כתוצאה מהרכבה כזו, אם תחבר לו בית שורשים של צמח מזן אחר?
"לפעמים כן, למשל שמדובר באותה דוגמא של הסינים שנתתי, שהתמקדו בפרמטר של גודל, זה ניתן, כי יש כנות שהם מאוד אגרסיביות בצימוח אז ניתן לחזות, אבל יש דברים יותר מורכבים, לדוגמא עמידויות למזיקים מסוימים או בעיות אקלימיות. לגבי תכונות כאלו אפשר לקבל איזו אינדקציה מראש, אבל עד שאתה לא עושה ניסוי אתה לא יודע".

אחרי שעשיתם ניסוי ומצאתם את התוצר שאתה רוצה להגיע אליו, זה באמת ניתן לשכפול? תמיד ייצא אותו צמח מההרכבה?
"כן, אבל זה לא אומר שזה יתאים לכל איזור, כי לכל איזור גידול יש את הפרמטרים שלו: מזג אוויר וקרקע וכו' שאתה צריך לבדוק כל פעם מחדש. הבסיס, הצירופים הגנטיים, לא ישתנו. הצירופים הגנטיים שעשו סדרה של פעולות במקום אחד, מבחינת הגנטיקה יעשו את אותה סדרת פעולות במקום אחר. אבל יש גם גורמים סביבתיים שמשפיעים".

מחקלאי לסטארטאפיסט

עד לא מזמן היה פרדקין חקלאי מן המניין, תושב מושב תל עדשים בעמק יזרעאל ובן טיפוסי למדי להתיישבות העובדת, כולל העבר הצבאי ביחידה מובחרת. המעבר ממשתלת העצים המשפחתית לכנסי משקיעים יכול להיראות מהצד כשינוי משמעותי בחייו של אדם, אך פרדקין מסרב להתמסר לדרמה התיאורטית, ולא רואה סתירה בין פעילותו הנוכחית לעבר המיתולוגי שהיתוו חקלאי העמק.

איך הגעת לרעיון הזה, לבצע הרכבה עם בתי שורשים?
"מי שיש לו רעיון, לא יודע איך זה בא לו, הוא שואל את עצמו למה אחרים לא הגיעו לזה קודם"

זה לא שנסעת למחוז ההוא בסין, ראית את הדלעות ואמרת וואלה.
"אני דור שלישי לשתלנות, בין היתר עסקנו הרבה בהרכבות, בהתחלה של עצי פרי ובהמשך של עצי נוי. הדברים לא באים ביום אחד".

למדת ביולוגיה?
"לא, אני נהנה ממה שאני קורא לו – יתרון הבורות, יש דברים שאני לא יודע שהם בלתי אפשריים, ואז אני יכול לראות איך הם מצליחים".

אז שנים היית חקלאי, בן למשפחת חקלאים ואז בא לך הרעיון והחלטת פתאום להקים סטארט-אפ?
"אני עדיין חקלאי".

ולגבי הסטארט-אפ?
"הצגתי את הרעיון שלי למערכת קליטת פרויקטים בטרנדליינס אגטק, הרעיון מצא חן בעיניהם. אחרי חצי שנה של בחינה, בינואר 2014, נכנסנו פנימה".

אתה המייסד היחיד של החברה?
"אני היזם והמייסד, בצד הטכנולוגי, יש לי מהנדס מאוד מנוסה ששמו נועם גיל, והוא מוביל את הפיתוח הטכנולוגי ואת הצד של ההנדסה".

זה שינוי די דרמטי לא? להפוך מחקלאי לסטארטאפיסט.
"מבחינתי זה קו רציף וטבעי".

אתה מדבר עם משקיעים בחליפות, מדבר איתם על קרקע, הם יודעים מה זה קרקע?
"הם ילמדו. אם הם רוצים לדבר איתי, הם ילמדו".

איך הסביבה שלך קיבלה את ההחלטה? המשפחה?
"באופן טבעי, עסקתי בהמצאות מאז ומעולם, רק קודם, זה היה לצרכים הפנימיים של העיסוקים שלי".

תמיד היית ההוא עם הפטנטים?
"כן, הרעיונות זה לא משהו חדש. רק המסגרת המסוימת הזו של טרנדלינס אגטק, זו מסגרת חדשה מבחינתי".

הנטישה של אידיאל עבודת האדמה ומעבר להייטק, לאף אחד לא היתה התייחסות שלילית לזה?
"אין סתירה. מה שאתה מציג זו אולי תפיסה ישנה יותר לגבי חקלאים. החקלאי המודרני מאוד מעודכן במה שקורה מסביב. לא נשארו הרבה, אבל אלה שנשארו מאוד מאוד מעודכנים, ויש להם הרבה אינטראקציה עם גורמי חדשנות, עם גורמי מחקר כמו מכון ויצמן או הפקולטה לחקלאות, אחרת הם לא יכולים לשרוד".

איזה עתיד אתה צופה ל- FuturaGraft?
"לדעתי, בטווח רחוק יותר, השיטות שלנו יהיו גורם מאוד מרכזי בעולם ההרכבות. אני רואה את זה כפיתוח שתהיה לו השפעה על החקלאות העולמית".

ואם יציעו לך אקזיט עוד שנה-שנתיים?
"אני לא מחפש את האקזיט, אני חושב שיש פה עבודה שאפשר לעשות ב-50 שנים הקרובות, יש פה הרבה מקום להתפתחות למקומות שעוד לא נגעו בהם, או נגעו בהם בשוליים. אם זה היה תלוי בי, הייתי מאוד מעוניין להיות מעורב בזה גם בהמשך".

יש לך ילדים?
"כן, שלושה".

הם מתעניינים במה שאתה עושה?
"כן, כשהם שמעו שאנחנו מתעסקים בקנביס, הם רצו לספר לשאר בני הכיתה. פתאום הילדים האחרים התחילו לגלות ענין בהרכבות ובאוטומציה".

"בחקלאות צריך משהו מעבר למוטיבציה כלכלית"

כמה משפחות בתל עדשים עדיין עוסקות בחקלאות?
"הרוב עזבו כבר את התחום".

והמושב הפך מישוב חקלאי לישוב של עשירים שקנו נחלה בתל עדשים?
"כן, יש בתים של עשירים או בתים של עניים שהעשירים עוד לא קנו. חקלאי היום לא יכול לקנות משק חדש במושב. בסוף החקלאים יהיו מיעוט במושב. הם כבר מיעוט, החקלאים שחיים מחקלאות, אבל גם באופי האנושי, לפחות מה שאני רואה שקורה אצלנו, האוכלוסיה מתחלפת".

המודל של משק חקלאי משפחתי עוד קיים?
"לא, אתה רואה שהמשקים שנשארו הם לא במימדים, בדרך כלל, של המשקים המסורתיים, יחידת השטח שהיתה בעבר לא מספיקה. כדי לשרוד, משק דורש כיום גם שטח אחר וגם ידע אחר".

לצד המבט הריאלי של "זה מה שקורה", יש לך גם צער על זה? על השינוי?
"הצער הוא אחר, הצער הוא שפחות אנשים עוסקים בזה, ולא הרבה עברו את המעבר ממשק משפחתי מאוד קטן, למצב שהם צריכים להתעדכן ולהיות הייטק או חצי הייטק כדי לשרוד. המעבר הזה לא קל, ולא היה איזה גורם שעזר לעשות את זה. כלומר, או שהיתה לך את היוזמה לעבור את התהליך הזה או שנסגרת. ברוב המושבים, רוב המשקים החקלאיים הם כבר לא פעילים".

אין לך נוסטלגיה לעבר, לאידיאלים?
"אני חושב שהרבה מהדברים שהיו פעם, קיימים גם היום. אם אתה באמת מתייחס לזה, תחום החקלאות הוא תחום קשה. אתה תלוי מאוד בגורמים שאין לך שליטה עליהם, כמו מזג אוויר, לכן מי שנשאר בזה צריך הרבה מוטיבציה שהיא לא כלכלית נטו, חייב להיות משהו נוסף.

"אני גם חושב שהיו דברים טובים במה שהיה פעם, אבל הם לא יכולים לחזור, יש דברים שהיו באמת מאוד נעימים וכיפיים במקום שבו כל חברי הקהילה עוסקים באותו דבר או בדברים דומים. אז כמובן שהיום יש אופי אחר, אתה יודע, אחד העקרונות שהיו למושבים זה מה שנקרא – עזרה הדדית, חלק מעקרונות המושב. אם למישהו עכשיו היתה עונת קטיף, אנשים אחרים היו באים לעזור ולא תמורת תשלום, כי עכשיו אני עוזר לך ואתה תעזור לי עוד חודשיים, כשלי תהיה את העונה שלי.

"היום הדברים האלה לא קיימים, אבל זה גם לא יכול להתקיים. זה נכון לא רק בחקלאות, זה יכול להיות גם במגורים בעיר, שבה אתה יכול לגור ליד מישהו 20 שנה ואין לך שום מושג ממה הוא מתפרנס ומה הוא עושה, כי כל האווירה השתנתה וזה חלק מזה. יש געגוע לחלק מהדברים האלה, מצד שני העולם המודרני לא יכול להתנהל ככה".

למה לא בעצם?
"כי זה לא יעיל כלכלית, משק חקלאי גידל בעבר המון דברים, הוא לא יכול היה להגיע להתמחות ממשית, להתמקצעות. אז היתה באמת אווירה נעימה, אבל זה לא יכול לעמוד בדרישות הכלכליות של ימינו".

אז לדעתך, יזמות פרטית, אנשים כמוך שיש להם איזה רעיון, הם העתיד של החקלאות בישראל?
"אני חושב שכן".

מה למדנו

• ישראל היא מעצמת אגריטק.
• מכון ויצמן נראה כמו גן עדן למדענים.
• אודוטוריום WIX לא נקרא על שם חברת WIX אלא על שם התורמים, בני משפחת ויקס.
• גידול קנביס הוא תחום צומח בחקלאות הישראלית.