במהלך עבודתי ככותב ועורך תוכן זכיתי לראיין יזמים ואנשי עסקים במגוון תחומי פעילות מרתקים.

להתרשמותכם ראיון שערכתי עם קרן ליטני, יזמית חברתית ומייסדת חברת Socialize. הראיון פורסם במגזין "כלכליסט-אינסיידר".

"המצאתי את עצמי מחדש"

ישראל של 2015 היא מדינה משופעת בבעיות חברתיות – החל מפערי מעמדות הולכים וגדלים, דרך שכבה הולכת וגדלה של משפחות המתקשות להתקיים בכבוד, שירותי בריאות קורסים ועוד כהנה וכהנה. מי נותן מענה לבעיות אלו? עד לא מזמן, התשובה התחלקה לשלוש: שירותים שהעניקה המדינה עצמה, שירותים שהעניק המגזר העסקי בתמורה לתקציב ציבורי (כלומר, הפרטה) ושירותים שהעניק המגזר השלישי (עמותות, מלכ"רים וכו') בעזרת תקציב ציבורי וגיוס תרומות.

ב-5 השנים האחרונות לערך, החלו לפעול בישראל גופים תחת מודל חדש, שזכה לכותרת – עסקים חברתיים. כיצד פועל עסק חברתי, האם באמת ניתן לשלב בין הגיון עסקי לאלטרואיזם חברתי, ואיך כל זה מתחבר למצוקות בחברה הישראלית? כדי להבין לעומק את המודל החדש, נפגשנו עם קרן ליטני, בעברה אשת הייטק מצליחה והיום יזמית חברתית, העוסקת בשנים האחרונות בקידום היזמות החברתית בישראל במסגרת Socialize, חברת כנסים הפועלת מול קהילה של כ-1,500 יזמים חברתיים.

"להתפרנס ממשהו שעושה טוב"

לא ברור עד כמה ליטני, חולונית במקור, בת 40, אם לשתי ילדות ובת זוגו של מנהל הייטק מצליח, היא מדגם מייצג לקהילת היזמים החברתיים בישראל, אך היא לא ספק המחשה מעניינת למיזוג המתעתע המתקיים בעסקים חברתיים, אותו נסיון להתיך לגוף אחד מחשבה עסקית קרה מכוונת רווח ושאיפה נאצלת לייצר שינוי בחייהם של אחרים. מה גרם למנהלת המצליחה לחצות את הקווים אחרי יותר מעשור של משכורות מפנקות, אל עולם היזמות החברתית? התשובה, מסתבר, רחוקה מלהיות פשוטה.

מה הוביל אותך להייטק מלכתחילה?
"כדי לפרנס את עצמי בלימודים. למדתי תקשורת וניהול במכללה למנהל, ובמקביל עבדתי במוקד מכירות של מוטורולה ישראל, מכירות טלפוניות. עבודת סטודנטים רגילה, אבל בזכותה בקו"ח שלי נוספה שורה על נסיון במכירות במוטורולה. אחרי הלימודים רציתי לעסוק בשיווק ופרסום, אז התחלתי לעבוד במחלקת השיווק של להקת בת שבע".

יש לך איזה עניין עם מחול, גם בכנס העלית רקדנים לבמה.
"כן, כי למדתי במגמת מחול, אז בשבילי לעבוד עם אוהד נהרין בלהקת בבת שבע, גם אם זה היה מאחורי הקלעים, זה היה – וואו. עבדתי שם שנתיים".

למה לא ניסית להיות רקדנית בעצמך?
"בגיל 15 צריך לבחור מגמה, אז הלכתי למגמת מחול, זה מאוד השפיע על עיצוב האישיות שלי, בכל הנוגע למשמעת עצמית ותחרותיות, אבל אף פעם לא רציתי להיות רקדנית מקצועית".

מחול זה תחום תחרותי?
"ברור, אנשים הורגים אחד את השני בשביל להיות בשורה הראשונה. אז עכשיו, כשאני עושה את הכנסים, יש פה גם משהו במוטיבציה הפנימית, לעשות משהו שהוא קרוב לאמנויות הבמה. אני רוצה להיות על הבמה. זה משבר גיל ה-40, זו המוטיבציה הפנימית. המוטיבציה החיצונית זה להתפרנס ממשהו שעושה טוב".

"אתה בא עם כרטיס ביקור של אורקל וזה מקרין עלייך"

אז איך הגעת מבת שבע להייטק?
"ב-1998 אנשים התחילו להתגלגל להייטק, היתה דרישה גבוהה לעובדים, גם אם לא היה לך רקע טכנולוגי. אז כל החברים שלי שלמדו מדעי החברה, התחילו להרוויח כסף. אמרתי לעצמי – מה אני תקועה פה במלכ"ר, אני לא רקדנית. היתה לי מוטיבציה לחזור לצד העסקי, ומפני שהיתה לי את השורה הזו בקורות חיים ממוטרולה, הצלחתי להגיע לאורקל ישראל".

באיזה תפקיד?
"לאורקל יש מרכז באירלנד, והם מביאים לשם עובדים מכל העולם, מלמדים אותם מערכות מידע, מכשירים אותם להיות מנהלי מכירות ואחרי שנתיים מחזירים אותם לתפקיד מנהל מכירות בארץ שלהם. ב-98' אורקל היתה מה שגוגל היום, 800 אנשים בערך שלחו קו"ח ואני התקבלתי. אחרי סינונים של 3 חודשים, הם אמרו לי – זה החוזה, סעי לאירלנד, אבל לא היה לי אומץ. אז אמרתי להם שהתחרטתי. הם היו בהלם. גרתי בדירה מגניבה שלא רציתי לעזוב, הייתי בת 26 ורציתי להכיר מישהו ולהתחתן כמו כולם, למצוא בן זוג. מה אני אעשה באירלנד?

היתה לי עוד הצעת עבודה, מלאומי קארד, והתחלתי לעבוד שם. אחרי חודש התקשרו אלי מאורקל, כנראה בגלל האגו. התקשרה אלי מישהי ממשאבי אנוש, ואמרה לי שאין לה מושג למה המנהל מתעקש עלי. במקום הסטאז' בדבלין הוא מינה אותי ל-Account Manager בארץ, הוא פיטר את אלו שהיו בדבלין, ונתן לי את התפקיד. זו היתה משכורת שלא יכולתי לסרב לה. לא הבנתי כלום בתחום, מנהל המחלקה ביקש מהמנהל הטכנולוגי ללמד אותי מערכות מידע, איזה בחור משועמם יושב ומשרטט לי תרשים – זה database של אורקל וכאן יש את השרת אפאצ'י, ואני חושבת – איזה שיעמום מוות".

את לא מכירה את התחום וצריכה למכור טכנולוגיה לאנשי מקצוע, איך עושים את זה?
"עבדתי בחטיבת הסטארט-אפים. בהתחלה הייתי יושבת בישיבות רועדת, אבל אתה בא עם כרטיס ביקור של אורקל וזה מקרין עליך. לפני התפוצצות הבועה, ב-98', לא היתה הצניעות שיש ליזמים היום. כל אחד חשב שהוא ביל גייטס הבא ויזמים מתחילים הצליחו לגייס סכומים שערורייתים. ואז בשנת 2000 התפוצצה בועת ההייטק, אורקל סגרה את המחלקה שטיפלה בסטארט-אפים ואני מצאתי עבודה חדשה ב-HP"

אז היית מנהלת מכירות ב-HP, הרווחת לא מעט כסף והסתובבת בקהילת ההייטק.
"בקהילת ה-IT, מנהלי מערכות מידע, אבטחת מידע, זה לא אותו דבר".

מילים כמו "תועלת חברתית" מדברות לאנשים כאלו?
"מה פתאום".

אז איך הם מסתכלים עלייך היום?
"אני בכלל לא בקשר איתם. חוץ מבן זוגי ואהבת חיי גיל ליטני אותו הכרתי ב-HP, איתו אני עדיין בקשר (צוחקת). המצאתי את עצמי מחדש, יש לי חברים חדשים".

"פתאום המצאתי משהו חדש, וזה מצליח"

מה גרם לך לעזוב?
"הייתי בחופשת לידה עם הבת הקטנה שלי, שירה, ולא רציתי לחזור לעולם התאגידים. ראיתי שאנשים שהיו מנהלים שלי ולא מוצאים עבודה בגיל 50. הבנתי שבגיל 45 פלוס אני אתיישן ולא יצטרכו אותי. אתה נזרק בבושת פנים וצריך להתחיל מאפס, זה לא כל כך פשוט".

אתה נהיה יועץ או יזם בעצמך.
"בדיוק. כולם אומרים – אומת הסטארט-אפ, ואני אומרת, זה לא תמיד מפני שהישראלים מאוד נועזים, אלא גם מפני שאין להם ברירה. שוק התעסוקה מאוד קטן, ואנשים נפלטים ליזמות כי לא תמיד יש מי שיכול להעסיק אותם, בעיקר שעוברים את גיל 45. אני הייתי אומנם צעירה יחסית שהקמתי את העסק הראשון שלי, אבל מבחינתי הכתובת היתה על הקיר. הייתי בחופשת לידה ונחשפתי לתחום של רשתות חברתיות ארגוניות. זה מאוד עניין אותי, ועל זה היה הכנס הראשון שעשיתי. העניין 'החברתי' בא משם. כשעשיתי את הכנס הראשון, פנו אלי יזמים ואמרו – Social Business זה גם עסקים חברתיים, זה גם יזמות חברתית טכנולוגית".

דרך כפל המשמעות של המילה "Social" אנשים הגיעו אלייך, ואז התחלת לעסוק בזה?
"כן, פרצה אז גם המחאה החברתית, והיתה לי כבר איזו תודעה חברתית מוקדמת. פריצת הדרך הגדולה היתה בשנה שעברה, כשפרופסור דן אריאלי ואני ערכנו יחד את כנס "סטארטאפאונומיקס" – סדנה בכלכלה התנהגותית ליזמים טכנולוגיים שרוצים לשנות את העולם לטובה".

איך נוצר החיבור לפרופ' אריאלי?
"בקיץ של 2012, קצת לפני הכנס הראשון שהפקתי, הגעתי להרצאה שלו ובמקרה נכנסתי לאולם בדיוק כאשר הוא נכנס. ניגשתי אליו עם הספר שלו. הוא התחיל לכתוב לי הקדשה: 'לקרן היקרה בחוסר רציונליות…', ואז שאל – 'בחוסר רציונליות מה?', אז אמרתי לו – 'אם אתה כבר שואל, אני עושה כנס, לקחתי חסויות מהחברות הכי גדולות, אין לי מושג איך להביא אנשים ואני רואה שהולך לך לא רע..'  הוא שאל מתי הכנס, ואז הוא כתב 'לקרן היקרה בחוסר רציונליות, ב-4 לדצמבר? דברי איתי'.

והוא הגיע?
"הוא לא יכל להגיע לכנס בדצמבר, הוא הציע שנעשה במקום זה משהו יחד ביוני. אני והוא? הספר שלו שינה את חיי. אז החלטתי שאם הכנס בדצמבר יהיה מוצלח, אפיק עוד כנס ביוני, החלטה פנימית כזו".

אז הכנס הצליח?
"יצאתי מאושרת. הייתי בחופשת לידה, ופתאום המצאתי משהו חדש וזה מצליח. אתה צריך להבין, ממישהי שרואה את עצמה כאשת עסקים, מנהלת בהייטק, פתאום הפכתי לאימא. מאיה נולדה, ושנה ו-9 חודשים מאוחר יותר נולדה גם שירה. הייתי כמה שנים רצוף עם התרסיס הורוד הזה, מסיר הכתמים של קליה ביד. הרגשתי כמו לכלוכית, כל היום מנקה ומסירה כתמים. זה היה הדימוי שלי על עצמי. ואז פתאום לכלוכית הופכת לסינדרלה, האורות נדלקים ומאות אנשים מגיעים לאירוע שיזמתי והפקתי ועוד רגע יראו אותי על הבמה".

והיום, במה מתמקדת הפעילות של Socialize?
"במסגרת הקהילה, אנחנו מארגנים מפגשים חודשיים ונותנים במה ליזמים שאין להם אפשרות להופיע בכנסים מסחריים. הערבים הללו הם גם ערבי נטוורקינג מעולים והזדמנות ליזמים לפגוש יזמים אחרים. ביחד אנחנו עוזרים אחד לשני בעניינים עסקיים ונוצרות חברויות ושיתופי פעולה שהם מעבר לעניינים העסקיים".

"המדינה מעודדת אנשים להיות שנוררים"

בואי נחזור לבסיס. מבחינת הגדרה – מה זה עסק חברתי?
"בהיבט הרחב ביותר, עסק חברתי הוא עסק שפועל גם למטרות עסקיות וגם למטרות חברתיות. זו ההגדרה הכללית, יש מדינות שבהן יש גם הגדרה בחוק. בארה"ב למשל יש 28 מדינות שמכירות במושג – Benefit Corporation, עסקים שהם לא עמותה ולא חברה בע"מ, אלא מודל ביניים שמקבל הטבות מס. לצד ההגדרה בחוק יש גם ארגון בשם B Lab, שגיבש תקן לעסקים חברתיים בשם B Corp, והוא די מקובל, בעיקר בארה"ב. בישראל אין עדיין התייחסות משפטית לעסק חברתי, יש הגדרה בחוק שנקראת 'חברה לטובת הציבור', אבל היא לא נותנת הטבות מס ואין לה משמעות אמיתית".

על איזה בעיות המודל של עסקים חברתיים מנסה לענות?
"על הכישלון של ממשלות ופילנתרופיה לפתור בעיות חברתיות כרוניות כמו אי-שוויון חברתי, אבטלה, יוקר המחייה וחוסר מוביליות חברתית, כישלון שהביא בין היתר לגילויי מחאה בעולם, כמו מחאת וול-סטריט בארה"ב והמחאה החברתית בישראל. בנוסף, המשבר הכלכלי ונפילת השווקים ב-2008 פגעו בפעילות המגזר השלישי. כתוצאה מכך אנו רואים את הופעתם של דגמים חדשים ומושגים לניהול השפעה חברתית, כגון בנקים חברתיים, שוק ההשקעות חברתי, מטבעות חלופיים, קרנות הון סיכון חברתיות ועוד".

כמה עסקים חברתיים יש בישראל היום?
"החוק בישראל כאמור לא מתייחס לעסקים חברתיים, אז אין מספר רשמי, אבל ההערכה היא שיש בישראל היום כ-200 עסקים שמגדירים את עצמם בתור עסקים חברתיים. רוב העסקים החברתיים בישראל פועלים כיום בלואו-טק: ייצור מזון, מוקדי שירות לקוחות, ייצור תעשייתי וכו', אבל במבט קדימה, הפוטנציאל העתידי שלנו נמצא בתחום שמכונה – יזמות חברתית טכנולוגית (Tech For Impact). זה התחום הכי מעניין מבחינתי.

בתחקיר שעשיתי לקראת ועידת Socialize מצאתי תכניות ברחבי העולם, ממשלתיות ופרטיות, של מענקים, חממות טכנולוגיות ומאיצי סטארט-אפים (אקסלרטורים), שמיועדות לסייע ליזמים טכנולוגיים שלקחו על עצמם את המשימה לשנות את מצבן של קהילות בעולם לטובה. לדוגמא – לפני כחודשיים זכו 3 סטארט-אפים ישראלים בתחרות של תאגיד Verizon: חברת Seasame קיבלה מענק בסך מיליון דולר, והחברות HopOn ו- VoiceItt זכו במענק של רבע מיליון דולר כל אחת".

יש פעילות לקידום התקנת הקלות מס או הטבות אחרות לעסקים חברתיים בישראל? הצעת חוק? ניסיון לקדם הצעת חוק?
"יש ניסיון ראשוני לקדם חוק שמגדיר מהו עסק חברתי. לצד זה, במרץ 2015 המדינה הודיעה שתעביר 20 מיליון ש"ח לשתי קרנות הון (אחת בהפעלת עמותת קרן דואליס והשנייה בהפעלת עמותת IVN) שיפעלו כחברות לתועלת הציבור וישקיעו בעסקים חברתיים בישראל. אפשר להניח שאם הנסיון יניב תוצאות, יהיה לנו קל יותר לקדם מול המדינה תמיכה בעסקים חברתיים גם בחקיקה".

את בעד תמיכה ממשלתית כזו?
"לגמרי. בוא ניקח לדוגמא חברת כנסים רגילה, שמפיקה אירועים, חתונות וכו', היא לא תורמת לקהילה, אולי חוץ מאחריות תאגידית, שכולם יודעים שאין בזה הרבה, והם משלמים מיסים. מהצד השני, תיקח את Socialize, שפועלת במימון עצמי ועושה מאמצים רבים לסייע ולקדם תעסוקה באמצעות עידוד והכוונה של יזמים, בצומת שאני צריכה לבחור בין עמותה לחברה בע"מ, חברה בע"מ זה יותר טבעי לי, מצד שני Socialize היא לא חברת כנסים מסחרית, למה אני צריכה לשלם את אותם מיסים כמו חברת כנסים מסחרית?

ויש עוד היבט – אם אני עמותה, אני יכולה לקבל תרומות וזה נחשב כתוצאה מוכרת. אבל אם Socialize תפעל כחברה בע"מ, התרומה כבר לא מוכרת. במצב כזה המדינה מעודדת יזמים להקים עמותות ולהפוך להיות שנוררים, במקום לעודד אותם להקים עסקים חברתיים בעלי מודל עסקי בר קיימא".

מה הבעיה בעמותות שמגייסות תרומות? בהנחה כמובן שהכסף מנוצל למטרה טובה.
"יש בישראל יותר מ-55 אלף עמותות, כולן 'ללא כוונת רווח', לא שמת לב שהפכנו להיות אומת השנור? אנשים מקימים עמותות, מגייסים תרומות, ואז מושכים לעצמם משכורת של 50 אלף ש"ח. כמה עולה למדינה שאנשים לא משלמים פה מס על העמותות? כל הקטע הזה של 'ללא כוונת רווח' כבר לא מותאם למציאות, הוא מנוצל יתר על המידה. אני לא אומרת שלא צריך עמותות בכלל, יש לזה מקום בבתי חולים, באקדמיה, בהרבה תחומים, אבל הגיע הזמן לקדם חקיקה שיותר מותאמת למציאות של המאה ה 21.

אנחנו אומרים שעבור עסקים המוגדרים כעסקים חברתיים, המדינה צריכה להתקין רגולציה כך שיוכלו לקבל תרומות ומצד שני יצטרכו להראות מודל בר-קיימא, כלומר שיש להם בסיס כלכלי להתקיים לאורך זמן. צריך לייצר מודל ביניים בין עמותה לחברה בע"מ, ואי אפשר לעשות את זה בלי המחוקק"

"אם אתה רוצה להועיל, למה אתה צריך לוותר על משכורת גבוהה?"

בואי נניח שתהיה חקיקה. למה עסק חברתי צריך להיות מחויב, מעבר לכך שהוא מנסה לייצר תועלת חברתית מסוימת?
"הוא מחויב לשיפור מצבם של קהילות ולמודל עסקי בר-קיימא"

אני אקצין את זה, עסק חברתי יכול לשלם לספקים שלו בשוטף+90?
"אם זה מה שמקובל בשוק, למה הוא לא יכול לשלם כמו כולם?"

את לא רואה סתירה בין זה לבין התואר – חברתי?
"לא, חוץ מהתועלת החברתית, שהיא בהגדרה הסיבה לכך שהוא מקבל כסף מהמדינה, כדי להעצים אוכלוסיות מוחלשות, אני לא בטוחה שצריך להיות עוד קריטריון. אתה אומר שאם כל השוק בישראל עובד בשוטף+90 הם צריכים לשלם שוטף+30? אולי, אבל זה לא משנה את המהות, את העניין העקרוני".

אין יזמים חברתיים שאומרים – אני לוקח על עצמי את העול במס של חברה בע"מ ועדיין רוצה לייצר תועלת חברתית?
"יש, בעיקר כאלה שיש להם הכנסות מעסק אחר, אבל הם המיעוט".

את חושבת שצריכה להיות הגבלה על שכרם של מנהלים בעסקים חברתיים?
"לא. כי אני רוצה לעודד דווקא את האנשים הטובים. כאשר עבדתי בשוק הפרטי, הרווחתי מאות אלפי דולרים בשנה. אני רוצה לעודד אנשים כמוני להקים עסק שיש בו גם איזושהי תועלת חברתית וגם פוטנציאל כלכלי . בהעדר חקיקה לטובת עסקים חברתיים, למרות המוטיבציה הפנימית של אנשים מצויינים, אין להם תמריץ חיצוני לעשות את זה".

התמריץ שלהם הוא לא הרצון להועיל?
"אם אתה רוצה להועיל, למה אתה צריך לוותר על משכורת גבוהה?"

אז אומרת שאת רוצה גם וגם?
"נכון".

אני חושב שאם אתה אדם שרוצה להועיל, יש לזה מחיר כלכלי.
"אז אתה חושב שצריך להגביל? אני פשוט יותר מאמינה בשוק חופשי. זו דעתי, אבל יש גם הרבה אנשים שאומרים שצריך להגביל את הרווח בעסקים חברתיים".