נסיוני ככותב תוכן כולל גם כתיבה ועריכת ידיעות חדשותיות וכתבות מגזיניות עבור אתרי תוכן שונים. במסגרת זו עסקתי גם בכתיבת כתבות המסקרות אירועים וכנסים בתחום העסקי.

לפניכם כתבה המסכמת את אירועי תערוכת "סייברטק 2015". הכתבה פורסמה במגזין "כלכליסט-אינסיידר".

היינו שם: סייברטק 2015

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום החדשנות הטכנולוגית, האמירה הנ"ל כבר מזמן הפכה לעובדה קיימת ומוכחת בעיני רוב הישראלים וכלל הנראה בצדק, אולם במהלך השנה האחרונה נחשף הציבור לתואר מלכותי חדש המוצמד לארץ הקודש: מעצמת סייבר. מה זה בעצם סייבר, האם ישראל היא באמת מעצמה בתחום ומה הקשר בין זה לבין המותג הצבאי 8200? כדי לענות על שאלות אלו ואחרות, דיוושתי ביום רביעי האחרון אל גני התערוכה בת"א, שם נערך כנס "סייברטק 2015" (24-25 במרץ) אשר קיבץ אליו אלפי מבקרים מתעשיית הטכנולוגיה בארץ ובעולם.

אבטחת מידע -OUT, סייבר -IN

סייבר (Cyber), כך מסתבר, הוא השם שהודבק לתחום שעד לא מזמן נקרא בשם האפרורי 'אבטחת מידע', או בגרסה הארוכה – התחום העוסק בכלל הפעולות הנעשות לצורך מניעת התנהגות זדונית מול מערכת ממוחשבת, החל מהגנה על מערכת בקרה ושליטה של תחנת כוח ועד הגנה על הקבצים במחשב המשרדי שלכם. הגנה בלבד? באופן רשמי כן, אבל שלא לציטוט הודו כמה מנציגי התעשייה כי חלק נכבד מהלקוחות הזרים מתעניינים דווקא ביכולות ההתקפיות שמפתח (אולי) הגניוס הישראלי, על מנת לייצר התנהגות זדונית משל עצמם.

אז האם ישראל היא באמת מעצמת סייבר? נעים להודות, אבל התשובה היא ככל הנראה – כן. יותר מ-80 חברות סטארט-אפ ישראליות הפועלות בתחום השתתפו בכנס, לצד חברות ישראליות מבוססות יותר ברמת הצ'קפוינט ומטה, נציגות מתבקשת של התעשיות הבטחוניות, וגם כמה מרכזי פיתוח לבנטיניים של תאגידים בינלאומיים. כל הטוב הסייברי הזה משך אליו קהל די מגוון: אנשי עסקים מסין, אנשי IT מגרמניה, פקידי מדינה ממדינות אפריקאיות, בכירי התעשייה הישראלית, יזמים, אנשי מכירות ושיווק, וגם כמות לא סבירה של חיילים וחיילות ממרחבי ה-8200 שהגיעו ללמוד על טכנולוגיות חדשות + ליהנות מיום חופש באזרחות.

הרשומים לעיל שוטטו בין דוכני החברות שהוצבו באולם נרחב על פי מעמדות ברורים: חברות ענק שזכו למתחמים משל עצמן, דוכני חברות בינוניות, ושדרת שולחנות בר מכוסי מסכים שהוקדשה לחברות הסטארט-אפ. מלבד חברות מציגות, כלל הכנס גם אסופת הרצאות ופאנלים עם בכירים למיניהם ואולם חצי ריק (לרוב). יוצא הדופן מבחינה זו היה מפגש בין אליל ההייטק וההון יוסי ורדי לבין המיליארדר בפני עצמו גיל שוויד. בסיכום השיחה בין השנים ניסה שוויד להסביר מה הפך את ישראל להצלחת הייטק עולמית: "אנחנו לא מקבלים דברים כמובן מאליו, כשאומרים לנו – זו הדרך הישרה להגיע, אנחנו תמיד ננסה למצוא דרך טובה יותר, את הקיצור מסביב. זה יוצר הרבה הרגלים רעים לישראלים, אבל אם אתה משתמש בזה לטובה, זה מה שיוצר את החדשנות ואת המאמץ למצוא פתרונות חדשים, המצאות חדשות. זה מה שהופך את הישראלים למיוחדים".

בשונה מכנסים אחרים, נראה שמרבית הנוכחים הגיעו עם נכונות אמיתית להקשיב ולהכיר טכנולוגיות וחברות חדשות. למרות זאת, חלק מן המציגים לא הסתפקו במרכולת הטכנולוגית והצטיידו בגירויים צבעוניים יותר: סוכריות צבעוניות, קפה קר חינם, הגרלות למיניהן והלהיט השוביניסטי ששום כנס אינו שלם בלעדיו – בחורות יפות.

זה עולם של גברים?

מפתיע או לא היה לגלות כי גם תעשיית הסייבר הישראלית נשלטת על ידי גברים באופן כמעט בלעדי, ובלעדי לגמרי אם מסיטים הצדה את מערכי השיווק והמכירות ומתרכזים בדבר עצמו. הנסיון לפענח את החד-גוניות המגדרית בשיחות וניסיונות לדבב את הנוכחים, הסתכם במגוון הסברים מוכרים יותר או פחות: מיעוט מקדמי של נשים בפקולטות להנדסת תוכנה, סדר עדיפויות שונה במשוואת משפחה-קריירה, נטייתם של יזמים לחבור לדומים להם וגם הטענה כי סייבר נחשב לתחום אפור בעולם ההייטק ("זה לא סקסי כמו בניית אתרים בחברה כמו WIX, זה קוד הארדקור").

רמז ורוד לעתיד שוויוני יותר התגלה בשיחה עם מֵאי, סטודנטית להנדסת תוכנה ומרצה במסגרת תוכנית 'מגשימים', ללימודי מחשבים לנוער בפריפריה. במסגרת השליחות החינוכית מרצה מאי בפני בני נוער בחטיבות ביניים ברחבי הארץ ומנסה לעשות נפשות לעולם התוכנה, עם דגש מיוחד לשכנוע נערות: "אני אומרת להם, תראו אותי, אני על עקבים, אני לא חנונית, הייתי רקדנית בתיכון, תנסו, אולי זה ימצא חן בעיניכן".

מה למדנו

• יש חיילים שהשירות שלהם כולל הליכה לכנסים בת"א.
• אנשי תוכנה תופסים תחת על אנשי חומרה, גם בהייטק יש מעמדות כנראה.
• ראש המטה הסייבר הלאומי לא מאוד מאוד חזק באנגלית.
• עובדים בתעשיית הסייבר לוקחים הביתה משכורות יפות, מאוד.