"אם אני חלק מן העם היהודי, יש עלי חובה מוסרית לפעול למען הצדק, כנגד אי צדק ולקדם עתיד בו יש לדעתי יותר סיכויים לשמר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית."

המרואיינת: שריל גרינברג (Cheryl Greenberg), פרופסור להיסטוריה, טריניטי קולג'. מתגוררת בעיר הרטפורד במדינת קוניטקט, ארה"ב.

נולדתי בשנת 1958. את שנות ילדותי העברתי בין מספר מקומות מגורים, אך בעיקר במחוז ווסטצ'סטר במדינת ניו יורק (בסמוך לעיר ניו יורק). חונכתי כיהודיה רפורמית. כיום אני מגדירה את עצמי כקונסברטיבית וכאתיאסטית. אני פעילה פוליטית בקהילה היהודית וכן בחברה האמריקאית ככלל.

איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"היא בעלת חשיבות גדולה עבורה. אני מאמינה שישראל היא בעלת משמעות לעם היהודי מסיבות היסטוריות ורוחניות וגם בשל היותה מקום מקלט ליהודים בעת מצוקה."

האם את חשה מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"לגבי הבטחת עצם קיומה של ישראל התשובה היא – כן, לגבי שימור גבולותיה הנוכחיים והגנה על מדיניותה הפוליטית, התשובה היא – לא."

האם את חשה אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"כן, הטיעונים בנוגע סוגיות הבטחוניות של ישראל תמיד מוסווים בתוך דיון רחב יותר על 'עם היהודי'. אם כן, אם אני חלק מן העם היהודי, יש עלי חובה מוסרית לפעול למען הצדק, כנגד אי צדק ולקדם עתיד בו יש לדעתי יותר סיכויים לשמר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית"

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"ראשית כי רוב יהודי ארה"ב לא מרגישים כאילו הם חיים בגלות, במובן המילולי והפוליטי של המילה, גם אנחנו מכירים בעובדה ההיסטורית שיצאנו לגלות. שנית , כי יהודי ארה"ב תומכים בישראל בעיקר בשל מחויבותה המפורשת להתנהל כמדינה יהודית. גם אם בטחון הוא אכן סוגיה חשובה, רבים מאיתנו מאמינים כי ישראל צריכה להתנהל על פי עקרונות המוסר המשתמעים מאופיה היהודי. יהודים רבים אינם מוכנים להגן על ישראל כאשר היא פועלת באופן שלדעתם מנוגד לכללי המוסר או הרסני מבחינה פוליטית. במילים אחרות, ישראל חשובה למרבית יהודי התפוצות רק כל עוד היא מתנהלת על פי כללי המוסר (ופרגמטיות פוליטית) שלדעתנו צריכים להנחות ש'מדינה יהודית', צריכה להתנהל. אם אני יכולה להוסיף עניין נוסף – רוב יהדות התפוצות אינה אורתודוכסית והם לא מסוגלים להאמין שאמונותיהם אינם מקובלות באספקטים רבים של החיים בישראל דוגמת: נישואים, קבורה וגיור."

כיצד היית מתארת את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"פעמים היא רבות היא מצטיירת כמלאת תחושת עליונות, או מניחה כמובן מעליו כי יהדותת ארה"ב תגן על כל החלטה שישראל תקבל, כמו אומרים: אתם חייבים לתמוך בנו כי אנחנו מדינה יהודית, אל תטיפו לנו כיצד לנהוג כי במדינות אחרות המצב גרוע יותר."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"כן., כל עוד היא מזהה את עצמה כמולדתם ומגינתם של כל היהודים."

האם ביקרת אי פעם בישראל? ואם כן, כיצד תסכמי את רשמייך מהמציאות הישראלית?

"כן, מספר פעמים. גיליתי שהמציאות בישראל חילוניות יותר ומגוונת יותר ממה שציפיתי."

האם תוכלי לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"הקהילה כאן מאורגנת היטב ויש מגוון רחב של פעילויות, גם חברתיות וגם פוליטיות."

את מגדירה את עצמך כיהודיה קונסברטיבית וכאתאיסטית, אין סתירה בין שתי ההגדרות?

"לא, אין כאן סתירה כלל. אין שום כורח באמונה דתית כדי להיות יהודי. אני לא שומרת שבת כי אלוהים אמר לי. אני עושה זאת, בין היתר, מכיוון שמנוחת השבת הופכת אותי למודעת יותר לנפלאות העולם הסובב אותי ומזכירה לי כי יש דברים גדולים יותר מן הפרטים הקטנים שאני רודפת אחריהם ביומיום. למעשה אני יכולה לומר כי מרבית חברי היהודים הם אתיאסטים, רבים מהם אינם שומרי מצוות, אבל הם כולם מחשיבים את עצמם כיהודים והולכים לבית הכנסת מהזרם בו הם מרגישים נוח."

האם יש שאלה נוספת שלדעתך צריכה להתווסף לשאלון הפרויקט?

"זה תלוי מה המטרה, יתכן כי כדאי לשאול את יהודי התפוצות מה עמדתם בנוגע לפתרון הרצוי לסכסוך הישראלי-פלסטיני (שלושת האופציות: מדינה אחת דו לאומית, שתי מדינות לשני עמים, המשך הכיבוש) וכיצד והאם תושפע תמיכתם בישראל בהתאם למסלול המדיני בה תבחר ממשלת ישראל. או כיצד הם מרגישים לגבי שליטת הזרם האורתודכסי באספקטים רבים כל כך של החיים בישראל, או האם הם שקלו אי פעם עלייה ואם כן מדוע."