עין לציון צופיה

"עין לציון צופיה" הוא פרויקט תוכן המבקש לשקף בצורה בלתי אמצעית את מגוון העמדות המתקיים ביהדות התפוצות בנוגע למדינת ישראל. במסגרת הפרויקט הוצג שאלון זהה לחברי קהילות יהודיות ברחבי העולם ובו התבקשו לנסח את עמדותיהם בנוגע למדינת ישראל ובהתייחס לסוגיות שונות. לפניכם תשובותיהם

פרופ' מרג'ורי נ. פלד

מרג'ורי נ. פלד, פרופסור להיסטוריה, מכללת בבסון, מסצ'וסטס, ארה"ב

"משום שאני חשה תחושת שייכות חזקה ליהדות, אני מתביישת בפעולותיה הלא-דמוקרטיות של ישראל ובמנהיגותה וחשה קרבה לכל מי שעובד למען פתרון צודק ובר קיימא למה שאתם מכנים- 'הסכסוך'".


המרואיינת: מרג'ורי נ. פלד (Marjorie N. Feld, ילידת 1971), פרופסור מן המניין להיסטוריה, Babson College, מסצ'וסטס, ארה"ב. נולדה בעיר האריסברג במדינת פנסילבניה, ארה"ב. פרופ' פלד השלימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ברנדייס. עוסקת במחקר והוראה בנושאי ההיסטוריה האמריקאית של מדיניות הרווחה, שוק העבודה, נשים ומגדר וכן בתולדות התפתחות תנועות זכויות האדם בעולם ככלל.


איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"נולדתי בעיר פרברית קטנה בה תחושת השייכות הראשונית שלי היתה אל הקהילה היהודית. ציונות היתה הבסיס לאופן בו הגדרתי לעצמי את יהדותי. אמנם גם כיום אני חשה הזדהות עם הקהילה היהודית בארה"ב, אך אני דוחה את הציונות המיינסטרימית בה חונכתי להאמין. כיום אני מקשרת את יהדותי עם מאבק למען צדק בישראל/פלסטין."

האם את חשה מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"ישראל במצבה הנוכחי אינה ברת קיימא. אני מרגישה מחויבת להיאבק למען סיום הכיבוש, להיאבק למען צדק בישראל ופלסטין. אני גם סבורה שחשיפת תולדות תמיכתה של ארה"ב בישראל היא גורם מפתח בהשגת מטרות אלו."

האם את חשה אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"משום שאני חשה תחושת שייכות חזקה ליהדות, אני מתביישת בפעולותיה הלא-דמוקרטיות של ישראל ובמנהיגותה וחשה קרבה לכל מי שעובד למען פתרון צודק ובר קיימא למה שאתם מכנים- 'הסכסוך'".

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"אי ההבנה כי מתקיים בה גיוון ועושר של דעות ועמדות בנוגע לציונות וישראל. תולדות ההנהגה היהודית בארה"ב, ממחישים כיצד השמאל היהודי – במיוחד אלו אשר ביקרו בחריפות את ישראל על שלטון הכיבוש ומדיניותה הלא דמוקרטית והגזענית- הושתק ולמעשה הוצג כבלתי קיים בקהילה היהודית האמריקאית."

לתחושתך, המצב אותו תיארת לעיל, כלומר אי מתן קול לשמאל ביהדות ארה"ב, השתנה בשנים האחרונות או נותר בעינו?

"זו באמת שאלה טובה, הדחיפות הנלווית לעימות הישראלי-פלסטיני מניעה יהודים אמריקאים רבים להצטרף לארגונים דוגמת Jewish Voice for Peace (שמספר חבריו עולה בקצב מואץ בימים אלו). העלייה במספר חברי ארגונים אלה (והכסף המגיע מתשלום דמי החברות בהם), גורמת לדעתי לשמאל ביהדות ארה"ב להוך לנראה יותר ונשמע יותר."

כיצד היית מתארת את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"מתנשאת, מתבצרת, מניפולטיבית. זו מדיניות הנשענת בעיקר על טרגדיה בעבר – טרגדיה איומה ונוראה – על מנת ליצור מצג שווא של מיעוט נרדף. זו מדיניות שאינה משתנה בהתאם למציאות והתפתחויות בהווה."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"לא."

האם ביקרת אי פעם בישראל? 

"כן, פעמיים. היה לי המזל לחיות בקיבוץ של קהילת תומכי מרצ לפני שנים רבות וזה היה מקום בו התחלתי ללמוד כי דרכים נוספות להסתכל על הסכסוך הישראלי-פלסטיני."

האם תוכלי לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"גדלתי בהאריסברג, פנסילבניה. הקהילה היהודית בעיר היא מגובשת היטב, ופועלים בה 4 בתי כנסת. במובנים רבים חיי הוגדרו על ידי הקהילה והאפשרויות שהציעה, אשר (למרות קיומם של 4 בתי כנסת נפרדים) לא היו מגוונות מספיק על מנת שאוכל למצוא בהן בית, כליברלית המחפשת תשובות."

האם יש שאלה נוספת שאת סבורה כי יש להוסיף לפרויקט?

"אני לא בטוחה כיצד לנסח אותה במדויק, אבל אני סבורה שצריכה להיות שאלה בנוגע לתולדות הקהילה היהודית במדינה בה מתגורר המרואיין ולאופן בו מנהיגי הקהילה היהודית שיקפו ומשקפים את דעת הרוב של האוכלוסיה היהודית במדינה."

ראיונות נוספים

דילוג לתוכן