עין לציון צופיה

"עין לציון צופיה" הוא פרויקט תוכן המבקש לשקף בצורה בלתי אמצעית את מגוון העמדות המתקיים ביהדות התפוצות בנוגע למדינת ישראל. במסגרת הפרויקט הוצג שאלון זהה לחברי קהילות יהודיות ברחבי העולם ובו התבקשו לנסח את עמדותיהם בנוגע למדינת ישראל ובהתייחס לסוגיות שונות. לפניכם תשובותיהם

משה פיטשון, רב ופרופ' לפילוסופיה יהודית, ארה"ב

"זה בלתי אפשרי בעיני אזרחי העולם להפריד ולהבחין ישראלים ובין שכניהם היהודים. ניצחון ליהודי אחד הוא ניצחון לכולנו וכתם מוסרי על אחד מאיתנו הוא כתם על כולנו."


משה פיטשון (Moshe Pitchon, יליד 1948) רב ופרופסור לפילוסופיה יהודית וספרות תנכ"ית. נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה. בן לאב ממוצא תורכי ואם ממוצא צרפתי שנמלטה מאירופה במלחמת העולם השנייה. כיהן כנשיא הקהילה היהודית בצ'ילה במשך כמה שנים בזמן השלטון הדיקטטורה הצבאית במדינה. במשך 40 השנים האחרונות מתגורר בארה"ב (דרום קליפורניה ודרום פלורידה). אב לשתי בנות אשר נולדו בארה"ב ועם זאת שפת האם עליה גדלו הילדות היא עברית.


איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"לטוב ולרע ישראל היא כיום נקודת הייחוס לכל דבר ביהדות, גם למי שדוחים את יהדותם."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"כן, ישראל וקיומה העתידי נשענים במידה רבה על קהילות יהודיות ברחבי העולם."

האם אתה משייך את עצמך לזרם דתי מסוים? מהי עמדתך בנוגע לדומיננטיות של הזרם האורתודוכסי בממסד הדתי בישראל?

"אני לא משתייך לאף זרם, אף כי לעתים מזדהה עם זרם כזה או אחר. האורתודוכסיה בישראל שוחקת והרסנית, העניין המנחה אותם הוא שמירה על 'הזכיון' שלהם יותר מאשר טובתם של יהודי העולם."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"כן, לא רק שכל אזרחי ישראל אחראים כגוף אחד זה על פעולותיו של האחר, זה גם בלתי אפשרי בעיני אזרחי העולם להפריד ולהבחין ישראלים ובין שכניהם היהודים. ניצחון ליהודי אחד הוא ניצחון לכולנו וכתם מוסרי על אחד מאיתנו הוא כתם על כולנו."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"ישראלים לא מבינים את יהודי התפוצות באותה מידה שכל קהילה יהודית לא מבינה קהילה יהודית במדינה אחרת."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"דואגת ואחראית. ישראל ללא ספק היתה מעורבת וקשובה בשמירה על האינטרסים של קהילות יהודיות ברחבי העולם, הרבה יותר ממה שאיזו קהילה מסוימת עשתה עבור רעותה. עם זאת אני מתנגד לשימוש במונח 'גלות' הוא מסווה אידאולוגיה של עיוות המציאות. המונח נטבע במאה ה-6 לפני הספירה כביטוי לרחמים עצמיים מחד וכן כדי לתאר יהודים אשר בוחרים לחיות מחוץ לישראל במקום לממש את זכותם על הארץ."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"כן, באותה מידה שכל קהילה יהודית אחראית לקהילה אחרת"

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"אכן, ישראל נמצאת בשכונה קשה והיא ללא ספק השפיעה על ההיסטוריה באופן אינטנסיבי הרבה יותר מהאופן בו קהילות אחרות עיצבו את חייהן ומילאו חלק בהיסטוריה. מי שלא חי בנסיבות כאלה לא יוכל לעולם להבין את הישראלים."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"הישגיים חומריים הם בעדיפות ראשונה, בעדיפות שנייה – מעמד חברתי. היהדות בה היא יותר פוזה מאשר מקור למשמעות או נקודת התייחסות דרכה מתמודדים עם אתגרי החיים."

דבר מה שתרצה להוסיף?

"עד כמה שההווה חשוב, העתיד חשוב יותר. היהודים מדברים כיום יותר מדי על העבר ועל טיפוחו מאשר על חזונם לעתיד. אני חושב גם כי פרמטר חשוב במשוואה הישראלית כיום הוא תמיכתם של נוצרים אוהדי ישראל, במיוחד אלו אשר רואים את עצמם כיהודים אף על פי ששאר היהודים לא רואים אותם ככאלה."

ראיונות נוספים

דילוג לתוכן