"מנסיוני ישראלים כושלים בהערכת החיות של החיים היהודים מחוץ לישראל, היצירתיות הנובעת ממפגש בין היהדות ובין התרבויות הרבות איתן אנחנו נפגשים בחיי היומיום, יכולה להוליד הרמוניה כמעט רדיקלית, אותה חשים יהודים רבים בתפוצות, בין הזהות היהודית ובין הזהות כאזרחי המדינה בה אנו חיים (במקרה שלי אני מרגיש 100 אחוז יהודי ו-100 אחוז בריטי)."

המרואיין – רובין מוס (Robin Moss), נולדתי בשנת 1986 וכל חיי אני מתגורר בלונדון. את שנות ילדותי עשיתי בשכונת Pinner, כיום אני מתגורר ב-Kilbur ואני בן קהילת Northwood and Pinner Liberal Synagogue. אני בעל תפקיד בקהילה היהודית בבריטניה אך תשובותי כאן מייצגות את עמדתי האישית בלבד.

איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"עבור העם היהודי מדינת ישראל מייצגת גם ניצחון היסטורי בכך ששבנו לארץ ממנה הוגלינו וגם צורך טראגי אחרי הסבל הקשה שעברנו במאה ה-20. היא מהווה מרכז רוחני, תרבותי, לשוני ופוליטי עבור העולם היהודי, כמו גם מקום בו יהודים רבים מעשירים ומחזקים את זהותם. ישראל מציעה לנו גם את הפוטנציאל, יותר מכל קהילה יהודית בעולם, לעשות שימוש בכלים הנתונים למדינה על מנת להפוך את העולם למקום טוב יותר עבורנו. עבורי אישית ישראל מספקת מימד נוסף לזהותי היהודית (ומעבדה מעשית לרעיונות ואידיאלים יהודיים) שהוא מיוחד מאוד וייחודי."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"אם נניח פרשנות רחבה לביטוי 'הבטחת קיומה', אז כן אני חש מחויבות שכזו. אבל עבורי קיומה העתידי של ישראל אינו עניין של בטחון פיזי בלבד (על אף שזה כמובן חיוני) אלא גם כולל את קיומה של ישראל כמדינה ליברלית, דמוקרטית וציונית. אני רוצה שישראל תשגשג ולא רק תשרוד."

האם אתה משייך את עצמך לזרם דתי מסוים? מהי עמדתך בנוגע לדומיננטיות של הזרם האורתודוכסי בממסד הדתי בישראל?

"בחיי האישיים אני מזדהה עם תנועת היהדות הליברלית, זרם ביהדות בבריטניה הדומה לתנועה הרפורמית בארה"ב, אך גם מחזיק במורשת משלו ומנהגים יחודיים. גדלתי בקהילה נהדרת של בית כנסת ליברלי, הייתי חבר ב- JY-Netzer (תנועת הנוער של היהדות הליברלית), עבדתי בתנועה במשך שנתיים וכיום אני נמנה על חבר הנאמנים הארצי של התנועה הליברלית. בחיי המקצועיים אני עוסק בתחום החינוך ובעבודה זו הפעילות חוצה זרמים, יש לי הערכה רבה לשוני בין הזרמים השונים ביהדות בבריטניה ובעולם כולו."

"דעתי בנוגע לדומיננטיות האורתודוכסית בממסד הדתי בישראל היא כזו: מלבד ההשלכות השליליות שיש לדומיננטיות זו על האחדות היהודית ועל זכויותיהם של יהודים שאינם אורתודוכסים, יש לה השפעה מזיקה על היהדות האורתודוכסית עצמה. אני משוכנע כי במהלך הזמן ישראל תעבור לקיים חיים יהודיים פלורליסטיים יותר."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"כן ולא. אחריות ואחריות ישירה הם שני דברים שונים. אני לא נושא באחריות ישירה עבור מה שישראל (או ליתר דיוק הממשלה בישראל) בוחרת לעשות. עם זאת אני אחראי במידה מסוימת, כיהודי הנמצא בקשרים קרובים עם ישראל- ללמוד ולהבין כמה שיותר על המתרחש בישראל, כציוני- לסייע לישראל להיות המופע הטוב ביותר של עצמה, כמחנך- לתת לבני הנוער איתם אני עובד את ההבנה המורכבת של המציאות בישראל וכבן אנוש- להיות סימפטי ואמפתי (עד כמה שהדבר ניתן) לסבל הנורא שהקונפליקט מביא על הישראלים ועל הפלסטינאים."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"מנסיוני ישראלים כושלים בהערכת החיות של החיים היהודים מחוץ לישראל, היצירתיות הנובעת ממפגש בין היהדות ובין התרבויות הרבות איתן אנחנו נפגשים בחיי היומיום, יכולה להוליד הרמוניה כמעט רדיקלית, אותה חשים יהודים רבים בתפוצות, בין הזהות היהודית ובין הזהות כאזרחי המדינה בה אנו חיים (במקרה שלי- אני מרגיש 100 אחוז יהודי ו-100 אחוז בריטי).

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"במדיניות הרשמית אני סבור שיש מידה מסוימת של פטרנליזם – ישראל היא השמש ויתר הקהילות היהודיות הן כוכבי הלכת הסובבים אותה במערכת השמש של העולם היהודי. בפעילות הבלתי פורמלית נעשית עבודה מדהימה על מנת להפוך את היחסים לשותפות בין ישראל ליהדות התפוצות (בהמשך לדימוי האסטרונומי – כשני כוכבים דומים הנעים סביב מרכז כובד אחד משותף).

"בתחום החינוך בו מתקיימת עיקר פעילותי המקצועית, הישראלים איתם אני עובד (הכאלה הממוקמים בישראל וכאלה הממוקמים בתפוצות) הם קולגות, שותפים וחברים, ולא מנהלים פטרנליסטיים. העם היהודי נמצא במיטבו כאשר ישראל חזקה ויהדות התפוצות חזקה גם כן."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"כן, במידה והן א-באמת נמצאות במצוקה וזקוקות לסיוע, ב-מבקשים סיוע מישראל. ישראל אינה אמורה להתערב בחייהן של קהילות מקומיות אבל היא צריכה והיא עושה זאת, למלא תפקיד כבעלת ברית של אותן קהילות."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"כן, פעמים רבות. אני מבקר בה כ-3 פעמים בשנה ולפני מספר שנים גרתי למשך 3 חודשים בירושלים. אני תמיד משתומם מול הניגוד המתקיים בחיים בישראל, זהו מקום בעל היסטוריה יוצאת דופן, הן מהבחינה הדתית והן מההיבט הארכיאולוגי ובמקביל גם מקום בו מתקיימת שגרת חיים רגילה. היא מקום המפגיש בין אנשים בני תרבויות שונות מאוד זו מזו המאוחדים בשפה אחת שקמה לתחייה, בתל אביב יש גורדי שחקים מצופים זכוכית מבריקה וגם אי שוויון כלכלי מבייש ועוני בפריפריה. היא מדינה יהודית בה יש קהילה ערבית מגוונת ותוססת. היא מקום בו שיחה על פוליטיקה מתקיימת בכל מקום, בקול רם, באופן בוטה, גס, דכאני אפילו, אך אותו בן שיח גם יזמין אותך לבירה או ארוחת שבת. אני אוהב לבקר בישראל, אבל אני לא משוכנע שהייתי מסוגל לגור בה דרך קבע."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"הקהילה היהודית בלונדון מונה 150-200 אלף איש והיא מגוונת כמו כל קהילה אחרת. יש חרדים ב-Stamford Hill, אורתודוכסים מודרניים ב-Hendon, שומרי מצוות באופן חלקי ב-Stanmore, מסורתיים ב-Finchley, רפומרים ב-Harrow, ליברלים ב-Pinner (בה גדלתי), חילונים ב-Hampstead ועוד גוונים ותתי קבוצות רבים אחרים. זו קהילה המציעה מגוון רחב של אירועים ופעילויות מחזקות זהות יהודית אם אתה מבקש זאת, אך גם ניתן להימנע לחלוטין מכל אלה אם אתה רוצה בכך. זו קהילה גדולה מספיק על מנת להיות חדשנית ולהשתנות באופן מתמיד וקטנה מספיק על מנת להישאר ניתנית לניווט. אני אוהב לגור בלונדון שהיא לדעתי העיר הטובה ביותר בעולם ואני מרגיש בר מזל להיות חבר בקהילה היהודית בה.