"אלוהים עדיין לא החליט איזה זרם ביהדות הוא הנכון, למרות הצהרות שונות של בני אדם הטוענים אחרת."

המרואיין – רבי לארי מולדו (Rabbi Larry Moldo, יליד 1961), רב קהילת בית הכנסת "הר סיני" בעיר שאיין, בירת מדינת ויומינג, ארה"ב. נולדתי במיניאפוליס, מינסוטה והתגוררתי בה עד שסיימתי לימודי תואר ראשון באוניברסיטת מינסוטה. בשנים לאחר מכן נדדתי בין מדינות שונות בארה"ב: אילינוי, נברסקה, קנזס, ניו יורק, ניו ג'רזי, קליפורניה ועוד. כיום אני מתגורר בשאיין, ויומינג. יש לי ספרייה גדולה למדי של ספרי מד"ב ופנטסיה (שלא גדלה בשנים האחרונות).

איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"נראה לי ברור למדי כי לא משנה כמה גרוע יהיה המצב ליהודים בעולם, ללא קיומה של מדינת ישראל המצב היה גרוע הרבה יותר. עבורי אישית ישראל היא מדינה שקיומה נראה לי הגיוני והאירועים המתרחשים בה נוגעים לי ונותרים בזכרוני יותר מאשר אלה מתרחשים במדינה כלשהי באפריקה או באסיה."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"אני בגיל שבו מבחינה פיזית אני יכול להגן על שום דבר בעצם, אבל אני כן מנסה לספק נקודות מבט נוספות בדיונים שבהם זה נראה כפעולה שיכולה להוליד שינוי. יש קבוצות גדולות של אנשים שדעותיהם בעניינים שונים הן מוצקות וקשיחות באופן שלא מאפשר שינוי."

האם אתה משייך את עצמך לזרם מסוים ביהדות?

"חונכתי כיהודי קונסרבטיבי. כיום אני מכהן כרב המקומי היחיד בחלק הזה של ויומינג, בו הקהילה היהודית מעולם לא השתייכה לזרם כזה או אחר. אישית אני סבור שמשרת הרב הראשי זוכה לפרשנות מוטעת בישראל וכן כי כל הפוליטיקאים שהם גם רבנים צריכים להפסיק ללמד כל עוד הם עוסקים בפעילות פוליטית. הרב הראשי של כל זרם, אם יש לו רב שכזה, צריך להיות מסוגל לכל היותר לעסוק בסוגיות מי רשאי להצטרף לזרם אותו הוא מנהיג ולטקסים הרשמיים, לא יכולה להיות לו השפעה כלשהי על שגרת החיים הכללית. אלוהים עדיין לא החליט איזה זרם ביהדות הוא הנכון, למרות הצהרות שונות של בני אדם הטוענים אחרת."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"אני לא מרגיש אחריות מוסרית לפעולותיהם של אנשים אחרים. אני נתקף זעם מוסרי כאשר יהודים ישראלים פוגעים באנשים שלא ניסו לפגוע בהם באותו רגע (באירועים דוגמת תקיפת משפחת דוואבשה) ואני מבטא זעם זה במדיה החברתית. אני נתקף זעם כלפי כל התנהגות גזענית, אבל לא בכל הנוגע לבדיקות בטחוניות במעברי גבול. גרתי בעבר בסמוך לגבול קנדה-ארה"ב, כל מי שעובר בין המדינות עובר בדיקה רצינית (וכאן עוד מדובר בשתי מדינות ידידותיות). חלק מהקולגות שלי סבורים שהם יודעים בבירור מי מדכא את מי ומדוע, או אולי הם יודעים עם איזה צד ניתן לדבר ולשנות את התנהגותו."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"אין קטגוריות ברורות ומסודרות אליהן ניתן לשייך בני אדם, במיוחד בארה"ב. ניגודים וסתירות הם מרכיב בלתי נמנע ואינך יכול לשפוט את רמת 'היהודיות' של אדם לפי סממנים חיצוניים."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"יש כמה היבטים למערכת היחסים בין שני הצדדים. בשנות ילדותי היה נראה שתנועות נוער שהיו קרובות בעמדותיהן לאלה של תנועת העבודה קיבלו יותר שליחים מאשר תנועות אחרות (כאשר השלטון בישראל התחלף מספר השליחים קטן משמעותית). נראה כי יש לא מעט מחסומים המוצבים בפני יהודים אמריקאיים המבקשים לעלות לישראל, אולי הדבר קשור לעימות בין הזרמים ביהדות. לא מקובל עלי שיהודי שלא חי אף פעם מחוץ לישראל חושב שהוא יכול להגיד לי שאני לא יהודי, לפעמים נראה שהממשלה בישראל מנסה להגיד לי את זה ואני שונא זאת.

"בהיבט אחר אני חושב שיהיה מועיל לישראל לנסות ולהיות עצמאית ככל האפשר. אני אוהב לגור בארה"ב, אבל בהתחשב בהיסטוריה הארוכה שלנו כיהודים, אני לא חושב שלאף מדינה כדאי להסתמך על מדינה אחרת לתקופה ארוכה כל כך. לפני מספר עשורים הגיתי קונספט שיכול באמת לייצר עם יהודי מאוחד. ארגון בדומה מעט לחיל השלום האמריקאי (Peace Corps). כל יהודי יצטרך לשרת שנה שנתיים בקהילה שאינה הקהילה שלו ומתקיים בה אורח חיים דתי שונה משלו. יהודי התפוצות ישרתו בישראל והיהודים בישראל ישרתו בתפוצות. התוצאה תהיה הבנה מלאה של כולנו שבני אדם הם בני אדם ותמנע האפשרות לעשות דמונזיציה ל'אחר'. אף גוף שיכול לבצע את הרעיון הזה לא עשה איתו דבר- אני עדיין חושב שמדובר ברעיון הגיוני שיכול היה כבר להיות מיושם."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"כן, בגלל זה זה מכעיס אותי כל כך שישראל מנסה לצמצם את ההגדרה למי יכול להיחשב כיהודי."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"לא ביקרתי מעולם בישראל או באף מדינה אחרת למעט קנדה. עלותה של נסיעה מחוץ לגבולות ארה"ב היא גדולה יותר ממה שיכולתי להרשות לעצמי להוציא אי פעם."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"בעיר בה אני חי כיום הקהילה היא מאוד אקלקטית עם גרעין פעילים בולט הנתמך על ידי שכבה גדולה יותר של חברי קהילה אשר אינם פעילים כבר או מתכוונים להיות פעילים ברגע שקושי מסוים בחייהם יפתר. היו כאן יהודים וספר תורה עוד לפני שהעיר זכתה לשמה. בעידן המודרני קל למדי לשמור על כשרות במשך רוב השנה, אם כי לצורך רכישת מזון כשר לפסח מצאתי שעדיף לנסוע לעיר במרחק כמה שעות מכאן בה יש מעדנייה וחנות מכולת כשרים. בבית הכנסת בו אני מועסק יש מקווה שפועל על פי ההלכה האורתודוכסית. רבים מבני הקהילה הפעילים הם גיורים וכל התלמידים בבית הספר הדתי הם בנים למשפחות מעורבות.

"בעיר בה גרתי למשך הזמן הארוך ביותר (ומאז עברתי בין 9 ערים אחרות) יש קהילה יהודית גדולה. משפחתי השתייכה לקהילה קטנה של Heimishe בת כ-950 משפחות והפעילה בית כנסת קונסברטיבי אשר נחשב לבית הכנסת הקונסברטיבי הקטן מבין השלושה שפעלו בעיר. בעיר יש גם מסגרות רפורמיות ואורתודוכסיות כמו גם סניף פעיל מאוד של הפדרציה היהודית, מרכז קהילתי יהודי, כולל ללימוד תורה ועוד. מאז שעזבתי את העיר מספר היהודים בה גדל."

האם יש לדעתך שאלה שיש להוסיף לשאלון הפרויקט?

"אולי שאלה ביחס לקשר שהיה לך עם הציונות בשנות הילדות?"