עין לציון צופיה

"עין לציון צופיה" הוא פרויקט תוכן המבקש לשקף בצורה בלתי אמצעית את מגוון העמדות המתקיים ביהדות התפוצות בנוגע למדינת ישראל. במסגרת הפרויקט הוצג שאלון זהה לחברי קהילות יהודיות ברחבי העולם ובו התבקשו לנסח את עמדותיהם בנוגע למדינת ישראל ובהתייחס לסוגיות שונות. לפניכם תשובותיהם

ניר קורן

ניר קורן, חוקר במדעי החברה ומנהל קבוצת קורן, סידני

"להיות יהודי ולשמר את הזהות היהודית הן פעולות פסיביות עבור היהודים בישראל, אופי המדינה והרוב היהודי מבטיחים את קיומה של זהות יהודית. החיים בתפוצות מחייבים פעולות אקטיביות על מנת לקיים זהות יהודית וקהילה יהודית. אני לא משוכנע שהישראלים מעריכים את השוני הזה."


המרואיין – ניר קורן (Neer Korn, יליד 1966), חוקר במדעי החברה ומנכ"ל חברת The Korn Group, תושב סידני, אוסטרליה. נולדתי בעיר חיפה והעברתי בה את מרבית שנות ילדותי (לצד שהות בארה"ב ושנת מגורים בבאר שבע). לגדול בחיפה בשנות ה-70 היתה חוויה של חירות יוצאת דופן לשוטט ולחקור את המרחב ללא הפרעה.


איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"ברמה האישית ישראל היא מרכזית לזהות שלי, כמדינה בה ביליתי 8 שנים מ-11 שנותי הראשונות וכמדינה בה מתגוררת משפחתי המורחבת. ישראל נמצאת במחשבתי ואני מרגיש בבית כאשר אני משוטט ברחובותיה ומתבונן בעוברים ושבים. עבור העם היהודי כולו, ישראל היא עוגן. כיום קשה לדמיין את החיים היהודיים ללא ישראל."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"אם ישראל תעמוד בפני סכנה קיומית אהיה מוכן לשרת בכל תפקיד נדרש על מנת להבטיח את קיומה העתידי."

האם אתה משייך את עצמך לאחד הזרמים המוכרים ביהדות? מהי עמדתך ביחס לדומיננטיות האורתודוכסית בממסד הדתי בישראל?

"אפשר לומר שאני יהודי מסורתי המקיים את המצוות באופן מוגבל. דרך אחרת לתאר זאת תהיה לומר שאני יהודי אורתודוכסי חילוני. במסגרת של מדינה מודרנית אני סבור שהדומיננטיות האורתודוכסית היא בעייתית מעט. כפיית הכלל לאמץ את האמונות והמנהגים של קבוצה אחת מנוגדת לגרעין ההגדרה של חברה פלולרילסטית."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"כמי שאינו אזרח ישראלי ורק מחזיק בדרכון ישראלי, אינני אחראי להחלטות ישראל. באופן מהותי יותר, מאחר ולא שירתתי בצה"ל, אינני גר במדינה ואיני מעורב בחיי היומיום בה, אני מרגיש שאין לי את הזכות להיות אחראי למדיניותה. עם זאת, יש לי בהחלט דעות בנוגע למדיניות הישראלית ולהחלטות ממשלותיה השונות אבל אני מסוגל לבחון אותן בקונטקסט רחב יותר. נקודת מבט אחת היא כי לא הייתי מבקש לעצמי את האחריות על הבטחת בטחונה של ישראל."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"כי להיות יהודי ולשמר את הזהות היהודית הן פעולות פסיביות עבור היהודים בישראל, אופי המדינה והרוב היהודי מבטיחים את קיומה של זהות יהודית. החיים בתפוצות מחייבים פעולות אקטיביות על מנת לקיים זהות יהודית וקהילה יהודית. אני לא משוכנע שהישראלים מעריכים את השוני הזה."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"אני לא משוכנע שיש לי מספיק אינפורמציה על מנת להתייחס לזה. על בסיס ההתרשמות האישית שלי ישראל מתייחסת ברצינות לתפקידה כמי שמחזיקה משמעות רבה ליהדות התפוצות. לפעמים אני אומד את הזמן הרב שפוליטיקאים ישראלים מקדישים על מנת לפגוש קבוצות שונות של יהודים מן התפוצות המגיעות לביקור בישראל (כחלק מתוכניות כאלה ואחרות), זמן אותו הם מקדישים מתוך כבוד ותחושת חובה. אם כן יש הכרה בכך שליהודים כולם, ביניהם גם יהודי התפוצות, יש חזקה מסוימת על ישראל."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"ללא ספק מדובר בנדבך מרכזי באתוס של מדינת ישראל. חלק גדול מהנוחות של יהודי התפוצות נסמך על הידיעה כי אם הנסיבות ישתנו ומצבם יורע, הם תמיד יוכלו למצוא מקלט בישראל. המחויבות של ישראל בעניין זה מובהקת יותר מכיוון שהיא יכולה לפעול. יש למדינה את המשאבים והכלים להציל או לסייע לקהילות יהודיות במצוקה והיא אף המחישה זאת בעבר, לדוגמא באתיופיה או ביוגוסלביה לשעבר."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"קל לעשות אידיאליזציה של ישראל מרחוק, וגם כתייר ניתן לעשות זאת גם מקרוב, מתוך נוחות חדר המלון, אוטובוס התיירות ואתרי הנופש. המציאות היומיומית לעומת זאת יכולה להיות מתסכלת ומעציבה. ישראלים רבים רואים את חייהם כמאבק והפער בין עניים לעשירים הוא משמעותי. למרות שבעיות אלו מתקיימות במרבית מדינות העולם המערבי, אני, כמו גם רבים אחרים, מייחל כי ישראל תעשה מאמץ גדול לשיפור חייהם של כל אזרחיה."

"כאשר אני מהרהר לעתים בהבדלים בין החברה הישראלית לחברה האוסטרלית, אני מבחין בלהט הגדול שיש בישראל. הישראלים הם קולניים ויוזמים, בעוד האוסטרלים נוטים להיות יותר מאופקים ומנומסים. יותר מכל דבר אחר, האנרגיה הזו של הישראלים היא הדבר שמרשים אותי. אין כמעט שום מוצר או פעילות שיש בעולם ואינם נמצאים גם בישראל, עבור מדינה צעירה יחסית אשר אינה נהנית ממשאבי טבע רבים, הישג זה הוא מקור לגאווה רבה."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"הקהילה בסידני היא קהילה יהודית תוססת, פעילה ומחויבת. היא מאורגנת היטב ופלורליסטית עם מוסדות רבים ומגוונים בה פעילים רבים מחברי הקהילה. היא מתקיימת בתוך תרבות של קבלה, סובלנות וחופש. אין מגבלות תרבותיות או חוקיות באוסטרליה על קיום חיים יהודים. כמו קהילות יהודיות רבות גם הקהילה כאן מתמודדת עם תהליך איטי של נטישת הדור הצעיר. היא מתמודדת עם הקושי בכך שרבים מחברי הקהילה הם מסורתיים ומצפים כי ילדיהם יקיימו אורח חיים דתי. ההתמודדות נעשית בין היתר באמצעות מערכת חינוך קהילתית וארגונים קהילתיים יותר מאשר החינוך בבית, זו אינה שיטה ברת קיום לשמירה על המשכיות לטווח הארוך."

ראיונות נוספים

דילוג לתוכן