"עד לאחרונה היה חוסר הבנה כי לישראל וליהדות התפוצות יכולה להיות מערכת יחסים הדדית, כזו המבוססת על שוויון. בשני הצדדים צריכה להיות הבנה כי כל אחד מאיתנו יכול ללמוד הרבה מרעהו וכי במסגרת של הדדיות שני הצדדים יכולים להעשיר את עצמם."
המרואיינת – רבי צ'רלי בגינסקי (Rabbi Charley Baginsky, ילידת 1978), חברת הנהגת תנועת היהדות הליברלית. נולדה בווטפורד, אנגליה, עלתה לישראל בשנת 1999. כיום תושבת לונדון ומשמשת כרב בית הכנסת הליברלי בקינגסטון.
איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?
"ברמה האישית ביותר ישראל היא הבית השני (ולעתים הראשון) שלי. גרתי בישראל מספר שנים ורבים מבני משפחתי וחברי נמצאים בה. קיומה של ישראל מגדיר את זהותי היהודית מבחינה דתית, תרבותית ואתנית. בהתייחס לשאלה הגדולה יותר של העם היהודי כולו, ישראל היא הארץ (איני מתכוונת למשמעות הגיאוגרפית) שעיצבה את הזהות הדתית והמסורת שלנו. ישראל היא גם בית לקהילה יהודית גדולה לגביה יש לנו אחריות, בדומה לאחריות שיש לנו לכל קהילה יהודית בעולם. לישראל אם כן יש פוטנציאל להעשיר את חייהם של יהודי התפוצות מבחינה רוחנית ותרבותית."
האם את חשה מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?
"כן, אבל אין בכך לומר שאני מסכימה ללא סייג או מוכנה להגן על כל אחת מפעולותיה של מדינת ישראל."
האם את משייכת את עצמך לזרם דתי מסוים?
"אני רב ליברלי והמחויבות שלי לישראל ולציונות המתקדמת נולדה במידה רבה במהלך המפגש שלי עם תנועת הנוער של היהדות הליברלית. הרעיון כי יהדות, במשמעותה הדתית, שייכת רק לאורתודוכסים הוא אי הבנה של תולדות היהדות ועושה שירות רע למדינה. אני תומכת בצעדים הקטנים שעושה המדינה לקראת הכרה בגיוון שמתקיים באמונה הדתית ובמסורת. במקביל אני סבורה שאנחנו היהודים הפרוגרסיביים, צריכים להיות יותר תקיפים בהנעת המחויבות הדתית שלנו לכדי ציונות מתקדמת יהודית."
האם את חשה אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?
"כן ולא. זה לא מעשה ידי וזה לא השלטון שהייתי מצביעה עבורו. עם זאת להתכחש לחלוטין לכל אחריות ולא לנקוט בדיאלוג ויוזמות לשינוי המצב, יהיה לא אחראי מצידי."
להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?
"אי הידיעה כי מתקיימים כאן חיים יהודים תוססים וכי אנחנו יכולים להיות יהודים גאים ופעילים במסגרת הקהילות שלנו בתפוצות."
כיצד היית מתארת את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?
"עד לאחרונה היה חוסר הבנה כי לישראל וליהדות התפוצות יכולה להיות מערכת יחסים הדדית, כזו המבוססת על שוויון. בשני הצדדים צריכה להיות הבנה כי כל אחד מאיתנו יכול ללמוד הרבה מרעהו וכי במסגרת של הדדיות שני הצדדים יכולים להעשיר את עצמם."
להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?
"כן, לכולנו יש מחויבות כזו."
האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכמי את רשמייך מן המציאות הישראלית?
"כן, פעמים רבות. זו מדינה נהדרת אשר עזרה לי להבין את זהותי היהודית, את מקומי בעולם ואת ההיסטוריה היהודית. זו המדינה מלאת החיות, הדינמית והחדשנית ביותר שיצא לי להיות בה. האנשים בה חמים, ספונטניים וחברותיים. זהו מקום בו אנשים שואלים בגלוי שאלות שרוב הבריטים חושבים ולא אומרים ומקום בו פוליטיקה נדונה באופן אמיתי ובלהט. עם זאת יש בה גם בעיות חברתיות ולאומיות חמורות שאופפות אותך בכל מקום. הצירוף הזה יוצר חיים אינטנסיביים יותר מאלה מתקיימים ברוב קהילות התפוצות, מסיבות ברורות של מיקום ודת, אבל גם בגלל הציפיה שישראל תקיים רמה מוסרית גבוה יותר מזו שאנו מצפים ממדינות המוצא שלנו."
האם תוכלי לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?
"אני רב במסגרת תנועת היהדות הליברלית, זו תנועה תוססת הכוללת יותר מ-40 קהילות ברחבי בריטניה."
