"העם היהודי הקים מחדש את מדינתו ממנה גלה למשך כאלפיים שנים. קמה מדינה בזכותה הבינו יהודים ברחבי העולם כי הם אינם חייבים להיות 'אורחים' במדינות אחרות. ישראל היא מדינה המאפשרת ליהודים לנפח את חזם בגאווה ולומר: 'אינכם יכולים שוב לרדות בנו, אינכם יכולים שוב לרדוף אותנו, מכיוון שיש לנו מדינה יהודית.'"

המרואיין – סול נוח מאנגל (Saul Noah Mangel, יליד 1992), בלוגר פעיל במסגרת פלטפורמת הבלוגים – Times of Israel. נולדתי בפילדלפיה ובה גדלתי. למדתי באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (George Washington University) בעיר הבירה וושינגטון. בתום הלימודים עברתי לדרום פלורידה בה אגור עד לנובמבר, אז אעלה לישראל.

איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"אני סבור כי יש לכך חשיבות עצומה. אחרי רצח העם המזוויע ביותר בהיסטוריה, העם היהודי הקים מחדש את מדינתו ממנה גלה למשך כאלפיים שנים. קמה מדינה בזכותה הבינו יהודים ברחבי העולם כי הם אינם חייבים להיות 'אורחים' במדינות אחרות. ישראל מאפשרת ליהודים לנפח את חזם בגאווה ולומר: 'אינכם יכולים שוב לרדות בנו, אינכם יכולים שוב לרדוף אותנו, מכיוון שיש לנו מדינה.' סוף סוף יש בית אליו יהודים יכולים לבוא אם הם אינם חשים בטוחים בארץ המוצא שלהם או אם הם מבקשים להגשים את החלום הציוני בן למעלה ממאה שנים.

"למשך זמן רב מדי יהודים נעו ונדו ברחבי העולם, תלויים ברצונם הטוב של שליטים מקומיים אשר פעמים רבות שינו את עמדתם ללא התראה ופנו לרדוף אותם. אני מקווה כי כאשר כי כאשר תירשם ההיסטוריה המלאה של העולם יצויין כי הקמתה של מדינת ישראל היתה אחד הרגעים הבוהקים ביותר בתולדות האנושות. לא עוד יהיו היהודים נטולי מולדת וכל זה בשל קיומה של מדינת ישראל."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"לחלוטין, התשובה היא חיובית באופן חד משמעי. אחד המניעים העיקריים שלי בהחלטה לעלות ארצה הוא על מנת להתגייס לצה"ל (ובתקווה לשרת בחטיבת הצנחנים). למרבה הצער ישראל אינה שוכנת ב'שכונה' בטוחה במיוחד ועל גבה משורטטת מטרה עוד מלפני הקמתה. כיהודי אמריקאי אנשים רבים שואלים מדוע אני מרגיש צורך להגן על מדינה אשר לא בה נולדתי וגדלתי, אך אם חס וחלילה ישראל תחדל מלהתקיים, יהודים בכל העולם יהיו בסכנה. אני סבור שרבים אינם מבינים כי ישראל נמצאת בחזית הלחימה ומשמשת כמגן עבור מדינות נאורות בעולם כולו, על כן חיוני כי נגן עליה אם באמצעות התגייסות לצה"ל או בפעילות הסברה. כמו שאומר התלמוד- כולנו ערבים זה לזה."

האם אתה משייך את עצמך לאחד הזרמים המוכרים ביהדות? מהי עמדתך ביחס לדומיננטיות האורתודוכסית בממסד הדתי בישראל?

"גדלתי במשפחה קונסרבטיבית. אף על פי שבאופן טכני אני עדיין יכול להיחשב כיהודי קונסרטיבי גם כיום, אני סבור שאחד הדברים המיוחדים ביהדות הוא כי ההגדרה שלך כיהודי יכול להיות איזה שילוב שתרצה של רוחניות, לאום ודת. אני לא מגיע לבית הכנסת בתדירות שהייתי רוצה, אבל אני גאה מאוד לענוד תליון מגן דוד.

"לגבי הדומיננטיות של הזרם האורתודוכסי, אני סבור שמקורה בכוונות טובות. אחרי השואה ישראל היתה זקוקה לברכתה ותמיכתה של של היהדות החרדית, מכיוון שאינך יכול להקים מדינה יהודית ולהדיר ממנה את היהדות החרדית. כאשר בן גוריון העניק לבחורי הישיבות פטור משירות צבאי, היה זה לאחר שרובה של היהדות האורתודכוסית הושמדה במלחמת העולם השנייה. כיום זה מדאיג כי לחלק קטן באוכלוסיה יש כזו אחיזה בממסד הדתי אשר אמור לייצג את כל היהודים ועל כן יש צורך בהבנה חדשה בין המפלגות הדתיות, הציבור החרדי וכלל הציבור בישראל. אני סבור כי ימצא איזון נכון בין כל הצדדים."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"לחלוטין. אני סבור אחד הדברים היחודיים ליהודים הוא האופן בו אנשים מטילים את האחריות לפעולותיו של כל יהודי על כלל היהודים. חשבו על כך – אם אדם שאינו יהודי מבצע תרמית פיננסית אנשים יאמרו: 'הוא אדם נורא', אך אם יהודי יבצע פשע דומה, התגובה תהיה: 'הוא יהודי חמדן' או אמירה אנטישמית אחרת.

"אני סבור כי על היהודים מוטלת האחריות להיות אחראים לכל היהודים ועניין זה נכון שבעתיים כאשר מדובר בישראל. זוהי סיבה נוספת מדוע החלטתי לעלות לישראל. אני מושקע רגשית בגורלה של ישראל באופן שאינו מתקיים ביחס שלי לארה"ב, זאת למרות שנולדתי בארה"ב. אני לא רואה באחריות הזו נטל, אני מחשיב אותה כברכה. העובדה כי קיימת מדינה יהודית אשר אני חש אחריות מוסרית לפעולותיה היא ברכה, אשר למרבה הצער לא היתה קיימת ליהודים במשך אלפי שנים."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"אני חושב שישראלים רבים אינם מבינים מדוע מיעוט לא מבוטל מיהדות ארה"ב מפנה את גבו לישראל או אפילו הפך להיות ממש עוין לה. אם כי, כדי להיות הוגן, גם אני כיהודי אמריקאי לא לגמרי מבין מדוע יהודים אמריקאים רבים כל כך נוהגים כך. אני סבור שהישראלים מתאמצים להבין מדוע קבוצה גדולה כל כך של יהודים בוחרת לתמוך במדיניות אשר רק מרצה ומעודדת קיצוניים."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"לדעתי היא מדהימה. יוזמות כמו תגלית, FIDF, Sar-El ורבות אחרות הצליחו באמת לקרב בין יהודי התפוצות ובין ישראלים ולחזק את הקשרים ביניהם. באופן אישי אני עדיין בקשר עם חברים ישראלים אשר רכשתי במהלך המסע שלי בישראל במסגרת Sar-El, והם שמחו לשמוע כי אני מתעתד לעלות לישראל.

"אני חושב שסוגיות בעייתיות בעניין זה נוצרות כאשר יהודים בתפוצות נתקלים במציאות בה לאורתודוכסים יש אחיזה חזקה כל כך בממסד הדתי בישראל, אחיזה אשר יוצרת קושי עבור רוב היהודים בתפוצות שאינם אורתודוכסים. עם זאת, אני סבור כי צעירים בגילי, ישראלים ויהודים מן העולם, יכולים לקיים יחסים מצוינים ואני מקווה שקשר זה ימשיך להתחזק."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"אני לא ישראלי (עדיין), לכן אני נזהר מלקבוע מה ישראל צריכה או לא צריכה לעשות. עם זאת אני סבור שישראל הוכיחה פעם אחר פעם כי היא תעשה כל מה שביכולתה על מנת לסייע לקהילות יהודיות במצוקה. הסתכל על מה שעשתה המדינה עבור יהודי אתיופיה, על המאמץ שהושקע בהברחת ספרי קודש ליהודים בברית המועצות. ישראל, כמדינה יהודית, מעולם לא התחמקה מסיוע ליהודים במצוקה, באם באמצעות השקעת משאבים ניכרים בקליטתם כעולים ואם באמצעות סיוע להם בעודם בתפוצות."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"כן, פעמיים. פעם אחת בגיל 16 עם משפחתי ופעם נוספת בגיל 17 במסגרת – Sar-El. אני חושב שישראל היא באמת מדינה מיוחדת ולא צריך יותר מיום אחד בה על מנת להכיר בכך. ישראל אינה דומה לאף מדינה אחרת בעולם, כאשר אתה יכול לבקר במקומות ואתרים עליהם קראת בבית הספר, זה באמת דבר מיוחד. מאחר ורק שני ביקורים בלבד בישראל הביאו אותי להחלטה לעשות עלייה, אני סבור כי החלטה זו מדברת בפני עצמה עד כמה הרושם שהמדינה הותירה עלי היה חזק. משהו משתנה בך כאשר אתה יורד מהמטוס בשדה התעופה בנתב"ג. אני לא יכול לחכות להתעורר בישראל כל בוקר."

מהי החוויה התרבותית הישראלית ממנה נהנית במיוחד בשנה האחרונה?

"בשנה האחרונה קראתי ספרים רבים על ישראל. כמה מאלה בלטו במיוחד: "בת ברית" (מייקל אורן), "אחוות לוחמים" (אהרון כהן), "מלחמת ששת הימים" (מייקל אורן), "הפשיטה על הכור" (רודג'ר ו. קלייר), "עוז 77" (אביגדור קהלני), ו-The Ghost Warriors" (Samuel Katz". כולם ספרים נהדרים. יש עוד ספרים נהדרים רבים שקראתי על ישראל, אך אלה שציינתי הותירו עלי את הרושם החזק ביותר."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? 

"גדלתי בפרברים של פילדלפיה ובהם מתקיימת בהחלט קהילה יהודית תוססת. ישנה פעילות ערה של תנועות נוער יהודיות דוגמת USY ואפילו ליגות ספורט יהודיות כמו JJBL (Junior Jewish Basketball League). יהודים אינם בשום אופן הרוב בעיר בה גדלתי, אך כמו במקומות רבים אחרים, השפעתם וחשיבותם עולה על משקלם המספרי.

"הייתי בר מזל מספיק להיות חלק מקהילת בית כנסת מדהים בשם- עדת ישורון וכך זכיתי ל-12 שנים של לימוד בבית ספר יהודי (Hebrew school). רוב חברי הילדות שלי הם יהודים, הקהילה שלנו היתה מגובשת מאוד חברתית למרות היותה גדולה למדי."