"המדיניות הישראלית היא אחד הנושאים הראשונים שאנשים מבקשים לדבר ולדון עליהם. גם אם אינני גרה בישראל אנשים מצפים ממני לתשובות."

המרואיינת – שמחה בוטצ'ארט (Simcha Butchart, ילידת 1989), אמנית ומורה. נולדתי בהארארה, עיר הבירה של זימבבואה. אני בת למשפחה קטנה. אבי נפטר כאשר הייתי בת 10 ואמי גידלה אותי ואת שתי אחיותי בעצמה. יש לי גם אחיין שאותו אני אוהבת מאוד. אני אדם אמנותי אשר אוהב למצוא הזדמנויות לבטא את הצד היצירתי שבי. חשובה לי מערכת היחסים שלי עם האל, עם היהדות, עם הרוחניות, עם המשפחה שלי. אכפת לי מבני אדם ככלל. אני טבעונית ואני רוצה לחולל שינוי בתחום הסביבתי וככלל בעולם בו אנחנו חיים.

איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"עבורי באופן אישי היא נושאת חשיבות רבה, לכך שללא קשר היכן אני נמצאת בעולם, יש מקום אחד אליו אני יכולה לשאת את עיני כיהודיה ולמצוא תקווה, מבחינה רוחנית ומבחינה פיזית. ברמה הכללית יותר המדינה יהודית היא דבר שכל יהודי העולם חולקים יחדיו, משהו שמאחד אותם ונותן להם תחושת שייכות."

האם את חשה מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"אני חשה מחויבות שכזו, לחשיבות הרוחנית של ישראל יש משמעות עבורי. אבות אבותינו חשו מחויבות למדינה יהודית, הם נלחמו למענה והיא חשובה גם לי."

האם את משייכת את עצמך לאחד הזרמים המוכרים ביהדות? מהי עמדתך ביחס לדומיננטיות האורתודוכסית בממסד הדתי בישראל?

"אני מגדירה את עצמי כיהודיה אורתודוכסית. אני חושבת שישראל צריכה להיות בית לכל היהודים, בלי קשר לזרם אליו או לעדה אליהם הם משתייכים."

האם את חשה אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"כן, מכיוון שבעולם הרחב, כאשר אנשים רואים אותי הם אינם רואים מולם אינדיווידואל, אלא מישהי שהיא חלק מן העם היהודי, הם אינם מתייחסים אלי כ- 'היא' אלא כ- 'הם' (כלומר היהודים). המדיניות הישראלית היא אחד הנושאים הראשונים שאנשים מבקשים לדבר ולדון עליהם. גם אם אינני גרה בישראל אנשים מצפים ממני לתשובות."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"באופן אישי עבורי, ההבנה שיש יהודים באפריקה יכולה להיות מפתיעה עבור רבים מהישראלים, במיוחד שמדובר ביהודים שאינם לבנים. יהודים שיש להם מסורות משלהם וזהות תרבותית משלהם ועדיין מרגישים חיבור עמוק וקרבה ליהודים בעולם כולו ובישראל."

כיצד היית מתארת את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"אני סבורה שיש ערך מהותי ללמידה והכרה של המציאות והנסיבות השונות של קהילות יהודיות שונות ברחבי העולם. עלינו לפעול לקדם יותר נושא זה."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"כן, אבל לא רק ישראל, לכל היהודים יש מחויבות זה לזה, בתוך ישראל ומחוצה לה."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכמי את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"עוד לא ביקרתי בה, אבל אני מקווה לעשות זאת."

האם תוכלי לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? 

"בהארארה פועלים שלושה בתי כנסת שונים. הקהילה הספרדית והקהילה האשכנזית עורכות לעתים טקסים ותפילות משותפים. יש לנו גם בית כנסת לקהילת הארארה למבה (Harare Lemba). בית הכנסת הנוסף לקהילת הארארה למבה ממוקם מחוץ להארארה, במאפוקומרה.

"קיום חיים יהודים בזימבבואה אינו דבר קל, אין לנו גישה למשאבים הנדרשים במדינה, אתה לא יכול פשוט להיכנס למכולת ולקנות אוכל עם חותמת כשרות, או לגשת לחנות יודאיקה קרובה. הקיום כאן קשה גם בגלל האנטישמיות והצורך לבחור בין האמונה שלך ובין מקום העבודה שלך הוא מצב נפוץ בקהילה שלי. ועדיין למרות כל זאת אנחנו לא מוותרים, אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים."