"עבורי אישית המדינה היהודית היא תשובה לחיפוש שלי אחר זהות יהודית."
המרואיין – רבי ג'ושוע ויינברג (Rabbi Joshua Weinberg, יליד 1978), נשיא ארגון "ארצה" (ARZA – The Association of Reform Zionists of America). גדלתי בשיקגו. עליתי לישראל בשנת 2003. עשור לאחרי מכן שבתי לארה"ב וכיום אני מתגורר בניו יורק. אב לשלוש בנות קטנות.
ארגון "ארצה" הוא הזרוע הציונית של התנועה הרפורמית בארה"ב וככזה הוא פועל בקרב קהילות רפורמית ברחבי ארה"ב לחיזוק הקשר של חברי הקהילה לישראל. במקביל תומך הארגון בפעולת התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ובאופן כללי פועל למען ישראל בטוחה יותר, פלולריסטית יותר ומכילה יותר
איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?
"התשובה לשאלה זו יכולה למלא ספר שלם אבל אנסה לענות בתמצות. עבורי אישית המדינה היהודית היא תשובה לחיפוש שלי אחר זהות יהודית. התנסתי בסוגים שונים של רמות אמונה ושמירת מצוות ובסוף הגעתי למסקנה שאני צריך להיות יהודי החי בארץ ישראל ובמדינת ישראל. אני מאמין מאוד באמרה- 'כי מציון תצא תורה' וכי ישראל צריכה להיות מרכז הזהות היהודית.
אני סבור שאחד הטרגדיות הגדולות של המפעל הציוני היא ששתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם אינן מבינות זו את זו. יש נתק משמעותי ואני חושב שקיומה של מדינת ישראל צריך לשמש השראה ליהדות התפוצות וכי יהדות התפוצות צריכה להיחשב כשותפה למדינת ישראל ולא רק כמשאב פיננסי."
האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?
"כן, בוודאי. שירתתי בצה"ל (בתור ג'ובניק ובכל זאת) ואני מנסה לדמיין עולם שבו כל יהודי מכל מקום מגיע להתנדב ולשרת. כמובן שהגנה על מדינת ישראל צריכה להתבטא בעוד דרכים חוץ מנשיאת נשק. אני מזהה סכנה לישראל באיומים למארג הבסיסי לקיומה כמדינה דמוקרטית ויהודית, קידום ודחיפה של חיזוק הקשר בין היהדות לדמוקרטיה בישראל יבטיח את עתידה."
האם אתה משייך את עצמך לאחד הזרמים המוכרים ביהדות? מהי עמדתך ביחס לדומיננטיות האורתודוכסית בממסד הדתי בישראל?
"אני משתייך לתנועה הרפורמית וגם עבודתי נעשית במסגרתה. עמדתי לגבי הדומיננטיות האורתודוכסית בישראל ביחס לסוגיות דתיות וסוגיות מעמד אישי היא שזו היא אחת התופעות המסוכנות למדינה היהודית וליהדות. ישראלים רבים כבר אינם מזהים את עצמם עם אחת ההגדרות הקוטביות- דתי או חילוני והגיע הזמן לפרק את הרבנות הראשית ולהביא דמוקרטיה לדת בישראל."
האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?
"כן. אני רוצה שישראל תשמר את העליונות המוסרית שלה (לא תמיד קל לביצוע) ואני רוצה להיות מסוגל להתגאות בישראל ברוב הזמן. לרוב אני גאה ובהחלט מבין את מורכבות הנושא ועדיין דוחף את ישראל לקיים אחריות מוסרית."
להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?
"ובכן מבלי לעשות הכללה גסה מדי, הייתי אומר שרוב היהודים אינם מכירים את היהדות הלא-אורתודוכסית ואת יסודות הזהות היהודית עבור יהודים שאינם אורתודוכסים."
כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?
"אני שמח שהתקדמנו מעבר למדיניות הלא רשמית של שלילת הגלות. אני סבור שהשלב הבא צריך להיות הבנה שהסברה אינה משנה עמדות ורגשות, מעשים עושים זאת. גם ליהודי התפוצות יש אחריות בעניין זה ויחסינו עם ישראל אינה יכולה להיות מערכת יחסים על תנאי. עלינו להבין כי יש לנו גורל משותף וזהות משותפת."
להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?
"אני סבור שיש לה מחויבות כזו. מערכת היחסים צריכה להיות הדדית ודו-כיוונית."
האם ביקרת אי פעם בישראל?
"עליתי לישראל בשנת 2003 ובשנת 2013 התמקמתי מחדש בניו יורק."
האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך?
"אני גר בברוקלין ועובד במנהטן, הרבה יהודים והרבה ישראלים."
