"אני מרגישה שישראל הופכת למדינה מסתגרת, יותר מפוחדת מ'האחר' ומפוחדת באופן כללי."

המרואיינת – רוני סטרונגין (Ronni Strongin, ילידת 1961), סגנית נשיא לענייני שיווק ותקשורת באגודת הידידים האמריקאית של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. את מרבית שנותי בעולם המקצועי עשיתי במסגרת הקהילה היהודית בארה"ב.

נולדתי בפלאשינג, ניו יורק. בגיל 9 עברה משפחתי להנטינגטון בלונג איילנד. אני עדין מתגוררת בלונג איילנד, בעיירה לוויטאון. אני בת למשפחה בת 4 ילדים, אחי הבכור הוא רב ופרופסור להיסטוריה יהודית. בעלי הוא ישראלי, יליד קוצ'ין בהודו. יש לנו שני ילדים: בני 26 ו-19. 

איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"קיומה של מדינת ישראל היא חיונית לי באופן אישי ולעם היהודי כולו, זה עניין של הבטחת המשך קיומו של העם היהודי, תשובה לרדיפה נגדנו."

האם את חשה מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"במאת האחוזים."

האם את משייכת את עצמך לאחד הזרמים המוכרים ביהדות? מהי עמדתך ביחס לדומיננטיות האורתודוכסית בממסד הדתי בישראל?

"אני חברה בקהילת בית כנסת קונסרבטיבי, אף שאני נוטה יותר לזרם הריקונסטראקטיוני. אני סולדת מהדומיננטיות האורתודוכסית בסוגיות דת בישראל. יש לסיים מצב זה על מנת לשמר את אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. יותר ויותר צעירים ישראלים בוחרים שלא להתחתן מכיוון שאין להם רצון להתמודד עם הממסד הדתי."

האם את חשה אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"כן, אכן. באותה מידה אני מודעת לכך שאינני גרה בישראל וזה קל מאוד להיות ציוני ממרחק."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"שאתה יכול לקיים חיים יהודים עשירים, לקיים מצוות, לחגוג את החגים, לשמור את השבת, ללמוד תורה ותלמוד, מבלי לקחת חלק בגישת 'הכל או כלום' של האורתודוכסים. להיות אורתודוכסי אין פירושו להיות יהודי טוב יותר או יותר יהודי ממני."

כיצד היית מתארת את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"אני סבורה שישראל זקוקה ליהודי התפוצות פחות ופחות. יש תחושה גוברת של העברת מסרים ברוח: את לא אזרחית ישראלית, את לא מצביעה בבחירות, אל תעבירי ביקורת על המדינה שלנו, כל היהודים צריכים לגור בישראל וללמוד עברית ואנחנו לא צריכים את הכסף שלך יותר. אני מרגישה שישראל הופכת למדינה מסתגרת, יותר מפוחדת מ'האחר' ומפוחדת באופן כללי."

בהתייחס לתשובתך לשאלה הקודמת, האם את סבורה שישראל זונחת את מחויבותה ליהדות התפוצות? האם המסר שמתקבל הוא בעצם- אנחנו לא צריכים את הכסף שלכם ולא בהכרח נעמוד לצידכם בעת הצורך?

"לא הייתי בוחרת בניסוח בוטה כל כך. אני מאמינה שישראל ומרבית הישראלים יודעים שארה"ב היא בת הברית הקרובה ביותר שיש להם ובהחלט רוצים לקבל תמיכה מיהדות ארה"ב ברמה הפוליטית והנפשית אך פחות ברמה הפיננסית.

"במקביל יש תחושה גוברת של המסר- אתם לא יכולים להבין אותנו כי אינכם גרים כאן ואם אתם לא בעדנו אתם נגדנו. אבל אין לי ספק שהחברה הישראלית תתגייס ללא היסוס לסייע לנו ולכל קהילה יהודית בתפוצות, אם תתבקש לעשות כן ותמיד תקבל בברכה בשעריה יהודים מכל העולם, כמו שהיא עושה כיום ליהודים מצרפת ומבריטניה. בכנות אגיד שאם ישראל רוצה שגם יהודים לא אורתודוכסים יעשו עלייה היא צריכה להתחבר יותר לקהילה הלא אורתודוכסית, לקהילה היהודית אמריקאית-ליברלית ובמיוחד לצעירים."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"כן, כן כן! אם ישראל לא תעשה זאת, מי יעשה זאת? ואם לא עכשיו, אי מתי?"

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכמי את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"ביקרתי בישראל יותר פעמים משאוכל לספור. במסגרת עבודתי אני מגיעה לישראל 2-4 פעמים בשנה. בעלי הוא ישראלי. ישראל עבורי היא בית שני, הבית של נשמתי ואני מרגישה שהישראלים הם חלק מהמשפחה המורחבת שלי. בכל פעם שאני מגיעה לישראל אני מרגישה שבאתי הביתה ויש לי סיפוק גדול מכך שאני במדינה בה אני חלק מהרוב (הרוב היהודי). עם זאת, לעולם לא אוכל לחיות כאן.

"ישראל הופכת יותר ויותר להיות דומה לשכנותיה במזרח התיכון וכן הופכת למדינה מסתגרת יותר. יש לתהליך זה סיבות טובות: האנטישמיות גדלה, אירופה והאו"ם מוטים בבירור לטובת הפלסטינים והעולם הערבי. אבל התוצאה של תהליך זה הוא שהישראלים פחות פתוחים לרעיון השלום ומשתכנעים מטקטיקות ההפחדה והקורבנויות שהממשלה נוקטת בהן. החיים כאן קשים, כאוטים, נטולי נימוס וטקט (גם אם זה נראה טריוויאלי). אתם תמיד במצב חירום, לא מתכננים קדימה, זה מצב שקשה לחיות עימו וגם לעתים קשה לנהל יחסים עסקיים ביומיום."

מהם מוצרי התרבות הישראלים מהם נהנית במיוחד השנה?

"בישראל נעשים סרטים נהדרים, סרטים אינטימיים הבוחנים מערכות יחסים אנושיות ואת החברה באופנים שאינם נראים בקולנוע האמריקאי, ואולי באף קולנוע זר אחר. גם המוזיקה יחודית ומשקפת את כור ההיתוך של התרבות הישראלית. האמנות הישראלית בוחנת באופן נהדר ובקפידה את החיים בישראל והיא תוצר נפלא של חברה רב תרבותית ודמוקרטית."

האם תוכלי לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? 

"אני גרה בעיירה בה יש קהילה יהודית קטנה, עם זאת באיזור הסובב יש אוכלוסיה יהודית גדולה. אני גרה בלונג איילנד ועובדת בעיר ניו יורק. בסביבתי יש יהודים מכל הסוגים והמינים: אורתודוכסים, חילונים, צאצאים לזוגות בני דתות שונות, רפורמים, קונסרבטיבים. רוב היהודים בסביבתי הקרובה ממש הם מודרנים וליברלים."